ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ט · סימן יא
פסק כתב הרא"ש בתשובה וז"ל שאלת' שליח להולכה שהביא גט ולא היו הווי"ן ארוכים אם רשאין ב"ד להאריכן. תשובה אין יכולין להאריכן ואם ניתן לה הגט ואין הווי"ן ארוכים והבעל רחוק מכאן לא הייתי פוסלו בשביל זה וכן אם יש בו תקנת עיגון כגון שהובא ממקום רחוק יאריכו הווי"ן כי מסתמא הבעל צוה לכתיב כתיקון חכמים ואם לא כתב הסופר כראוי ניחא לי' לבעל שיתקנוהו ועל זה יש לסמוך בשע' הדחק וכתב עליו הקאר"ו וז"ל וק"ל שאם ווי"ן אלו לא היו ארוכות יותר מהראוי כשר גמור הוא כיון שהתינוק קורא אותן ווי"ן כמו שכתב הטור גבי ולורכי' לויו דתרוכין והסכימו בו הרא"ש ושאר מפרשים דלורכי' לאו דוקא ואם הי' קצרות שאינן נקראת ווי"ן האיך הכשיר היכא דניתן לה וי"ל אע"ג דמדינא אין צריך להאריך ווי"ן הנזכרים בתלמוד יותר מדאי כיון שהרגילו בו להאריך הוי קפידא לכתחל' וכמו שהשיב בגט שאין אותיות מוקפות גויל שבארצו נהגו לפסול אע"פ שפסק בפסקי' להכשיר א"כ ווין הוי נקראים ע"י הדחק ומ"ה הצריכן להאריכן ואני אומר דבוודאי הווי"ן לא היו ארוכי' כשיעור ולא היו נקראים לתינוק דלא חכים ולא טיפש ומ"ה הי' צריך לתקנם מפני מראית העין אבל אין בו פסול אפילו שניתן כך כי איירי ביוי"ן שלא הי' מעיקר הלשון כ"א בענין חסירות ומליאות שאין כאן שינוי מה שלא נקראו בוי"ו או נקראו ביוד והוי כמו שדילג המלוי לגמרי שהכשיר (ר') הילל כדפירש לעיל ודומה לזה כתב ר"י בר ששת וז"ל על גט שהי' בו אותיות יתירות בקצת תיבות כיון שאי אפשר לשנות המלות ההן ממשמעותן בשביל התוספו' אין בהם שום גריעותא וכל אותן דקדוקים שנזכרו בגמרא כגון לא תנסבא כו' הוא לפי שמשמעות הלשון משנה בשביל זה לפסול הגט אבל בזולת זה אין קפידא ואף בהם כתבו הגאונים שאין הגט פסול אלא כשהבעל מערער. ועוד יש מקילים ואומרים שלא נאמר זה אלא שהבעל עצמו כתבו ומערער אח"כ ואמר לכך נתכווכתי אבל כל שצוה לסופר לכתוב גט כשר וטעה הסופר ולא דקדק דקדוקים כמותם אין לפסול בדיעבד אפי' אם יערער הבעל עכ"ל וגט שבא מרחוק ויש שם אותיות משתנות תמצא לקמן בסי' כ"ג: