ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ט · סימן ז
מתניתין הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך ולאחי ולאחיך לעבד ולנכרי ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר שהרי לאו שיורי שכב' אסורה עליהם הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכ"ג וכתב הרשב"א לאו דוקא שהרי היא גרושה האי לישנא דאלמנה וחלוצה אגב ריהטא נקט גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר וכל מי שיש לה עליו קדושין פי' שתופסין אפי' בעבירה פסול שהרי שייר ומסיק בסוגיא כל דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות כל דסיפא לאתויי שאר חייבי לאוין. תו מסיק בעי מיני' רב מר"נ חוץ מקדושי קטן פי' שאמר חוץ מפלוני זה והוא קטן מהו השתא מיהא לאו בר הווייה הוא א"ד אתי לכלל הוויי' א"ל תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביה ואמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הוויי' הכי נמי אתי לכלל הוויי' תו בעי חוץ מן הנולדים מהו חוץ מבעל אחותך מהו השתא מיהא לא חזיי' לי' א"ד זימנין דמתה אחותה חוץ מזנותיך מהו חוץ מהפרת נדרים מהו פי' שתהי' אשתו להפרת נדרים חוץ משלא כדרכה פי' עם שום אדם מהו חוץ מתרומתיך פי' אם הוא כהן והתנה שתאכל אצלו מהו חוץ בקדושיך בשטר פי' שלא תתקדשי כ"א בכסף ובביאה מהו תיקו וכתב הרב"ש וז"ל וכולהו לא איפשיטא ועבדינן לחומרא: