אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ט › סימן ו

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ט · סימן ו

סימן ה

פיסקא אם כתבו בתוכו כו' אמר רב ספרא כתבו בתוכו תנן פי' כתבו הוא דפסול אף שחזר ומחקו אבל בעל פה אפילו אמר לעדים ע"מ כן אינו נפסל בכך אם חזר בשעת מסירה ואמר הרי את מותרת לכל אדם ופריך פשיטא כתבו בתוכו תנן מהו דתימא ה"מ לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול קמ"ל ורבא אמר לא שנו אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפי' על פה נמי פסול ואזדא רבא לטעמי' דאמר רבא להנהו דכתבי גיטא שתקי שתוקי לבעל עד דכתביתו לי' לתורף דגיטא וכן הלכתא ת"ר כל התנאים פוסלין בגט דברי רבי וחכ"א כל שפוסל על פה פוסל בכתב וכל שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב חוץ שפוסל על פה פוסל בכתב ע"מ שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב אמר רבא מחלוקת לאחר התורף דר' סבר גזרינן לאחר התורף אטו לפני התורף ורבנן סברי לא גזרינן אבל לפני התורף ד"ה פסיל ומתני' דקתני כתבו ואוקמינ' בחוץ אבל ע"מ לא פסיל לאחר התורף ורבנן היא וכן הלכתא פירש"י שהוא פסול אפי' אם נתקיים התנאי ואם נכתב אחר התורף כשר אם יתקיים ומוסיף עליהם תנאי דחוץ שאפי' אם כתבו אחר התורף פסול אפי' אם חזר ומחקו ואם איתא על פה לפני התורף פסול ולאחר התורף כשר אם חזר ובטלו והקשה עליו ר"ח ז"ל עיין בתו' תינח ע"מ שלא תנשאי לפלוני דשייך למיגזר בי' אטו חוץ דבתרווייהו הוי שיור ועוד הקשה אי גזרינן אפי' נתקיים אטו חוץ אפי' בע"פ נמי נגזור אפי' נתקיים התנאי אטו חוץ דפסל בע"פ כמו בכתב ופי' ר"י דהך ברייתא קיימי אמתני' דקתני אם כתבו בתוכה אע"פ שחזר ומחקו פסול וקתני עלי' בברייתא כל התנאים נמי אם כתבו בתוכה אע"פ שחזר ומחקו פסול ובטל התנאי כאלו לא נמחק דאין מחיקה מועלת בתנאי לבטלו ולעשות כאלו לא נכתב דגזרינן אטו חוץ ובחוץ לא מהני מחיקה דלא נכתב לשם כריתות ורבנן לא גזרי ומכשרי בע"מ אם חזר ומחקו אבל אם נכתב ולא נמחק אם נתקיים התנאי כשר לכ"ע וכתב הרא"ש בתשוב' פירש זה של ר"י נכון ומקובל אלא שלא מלאני לבי להקל כי ראיתי הרמב"ם ז"ל החמיר בפ' שמיני דהל' גיטין שכ' כיצד מגרש אדם על תנאי א"צ לומר שלא יכתוב בגט על תנאי זה גירש פלוני אלא כיצד עושה אומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום וכתבו גט כשר בלא שום תנאי בעולם ואח"כ נותנים לה הגט ואמר לה הרי את מגורשת ממני בזה ע"מ כך וכך או יאמר לשליח תנו לה גט ע"מ כך וכך כתב התנאי בגט לאחר שגמר לכתוב תורף הגט ה"ז כשר בין שכתבו קוד' חתימת העדים בין שכתבו לאחר חתימת העדים אבל אם כתבו קודם התורף אפי' כתב ע"מ כך וכך ה"ז ספק גירושין שהרי לא זכתה בגופו של גט וכן אם התנה ע"פ קודם התורף ה"ז ספק מורשת עכ"ל וכתב הטור סי' קמ"ז ומ"מ הורה א"א הרא"ש ז"ל הלכה למעשה בגט שהי' כתוב מעכשיו אם מתי קודם התורף ולא נכפל וחזר וכתב אחר התורף אם לא מתי לא יהא הגט מעת שאני בעולם והכשירו משום דלא חשיב תנאי מה שכתוב מעכשיו אם מתי מחולי זה אלא הוי כאומר מעת שאני בעולם מעכשיו ושעה אחת קודם מיתתו דהכי מפרש לי' תלמודא נעשה כאומר מעת שאני בעולם והוי כאומר לאשתו ה"ז גיטך לאחר ל' יום דלא חשיב תנאי ואת"ל הוי תנאי כיון שלא כפול לית לי' דינא דתנאי והגט קיים אע"פ שלא נתקיי' התנאי נמצא שאין תנאי קודם התורף לכך כפלו התנאי אחר התורף וכ"ש דאפי' תנאי ליכא אלא קביעות שמן למתי יחול הלכך גט כשר ואני אקר' ולא אדע למה החמי' הרא"ש מאחר שפי' הר"י עיקר וכאשר יראה מצורתה דברייתא מדברי חכמים שאמרו כל שפוסל בע"פ פוסל בכתב וכו' ואם כפירש"י דשום תנאי שנכתב בגט פוסל אפי' נתקיים התנאי אלמא דסבר ר' בהדיא דגזרינן כל התנאים שבעולם לא יכתבו בגט ואפילו ראויי' להתקיים ואין בהם שור שיום אטו תנאי דחוץ וא"כ מאי האי שחשבו כל שפוסל בע"פ כו' יותר מסברת ר' אלא הי' להם לומר דאינה פוסל בסתמ' כל תנאי אלא בודאי כמו שפי' דאיירי בלא נתקיים והוי ממש כתנאי דחוץ שגם אי אפשר שלא יתקיים ומ"ה הוכרחו חכמים לחלק ביניהם כמו שפי' לעיל ואם בא להחמיר מתוך דברי הראב"ד שפוסל כל תנאי אפי' נתקיים מכח ברירה דאיתא בירושלמי פרק כל הגט כל התנאים שפוסלים בגט מחמת זה שאין אומרים יש ברירה למפרע דאעפ"י שיתקיימו מ"מ נכתב הגט לא לספר כריתות שהרי נכתוב על תנאי ונשאר לו כח ורשות וזכות שנכתב בגט וא"כ מאחר דמתלמודא דידך מוכח להדיא דלית לי' טעם דברירה אלא מכח גזירה אטו חוץ א"כ למה לן לאחמורי ולפסול גט שלא כדין בשלמא לכתחלה מנהג יפה למנוע שלא לכתוב שום תנאי בגט שלא יבא לידי קלקול אבל אי נכתב תנאי בגט אף קודם התורף והי' מעשה בא לידי והי' לחוש לעיגון מתיר הייתי לכתחלה בלבד שיתקיים התנאי:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה