ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ט · סימן ה
בעא מיני' רבא מר"נ היום אי את אשתי מהו תיבעי לר"א תיבעי לרבנן ופשט בין לרבנן ובין לר"א כיון דפסקה יום אחד פסקה פי' ומגורשת לעולם וכתבו התו' ואף דאתקין רבא לקמן מן יומא דין ולעלם ואמרינן שם לעלם לאפוקי מדרבא אמר ר"נ דאמר כיון דפסקה פסקה היינו לשיפורי דשטרא שלא יוציאו שום לעז וספיקא על הגט אבל לעולם אמרינן כיון שפסקה פסקה כו' ולא כדברי הרמב"ם שסבר אינה מגורשת וכן דעת הר"א דפסק כיון דפסקה פסקה וכ"כ הרשב"א שלא נראו דברי הרמב"ם ועיקר. תו מסיק ת"ר ה"ז גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני ה"ז לא תנשא לא לו ולא לאחר לא תנשא לו שמא יאמרו נשותיהן נותנין זה לזה במתנה ומ"מ לאחר לא תנשא דבעי לקיומי תנאה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן מיני' לאחר תצא וכתב הרמ"ה דלא יחזיר עולמות ויפה כתב משו' דנשא לו באיסור א"א. תו מסיק ת"ר ה"ז גיטך ע"מ שתעלי לרקיע ע"מ שתרדי לתהום ע"מ שתבלעי קנה של ד' אמות ע"מ שתביאי לי קנה בן ק' אמה ע"מ שתעברי את הים הגדול ברגליך אינו גט ר' יהודה בן תימא אמר כזה גט כלל אמר ר' יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנ' עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברי' וכשר פי' כל אי אפשר לו לקיימו בסופו כו' פי' אפי' בשעת מעשה הי' ראוי לקיים אלא שהתנה עמה על זמן מה ובאותה זמן אי אפשר לקיים כגון שהתנה בקיץ שתביא לו בימי החורף פירות האילן וכן כל כה"ג ומה שאמר שהתנה מתחלתו היינו לאפוקי שבשע' תנאי הי' אותו מעשה ראוי לקיימה אף בסופו ואח"כ באה סיבה שאי אפשר לקיים דודאי כה"ג בטל הגט אלא כלומר שהתנה מתחלה על דבר שאי אפשר לקיים בסופו אמר ר"נ אמר רב הלכה כר' יהודה בן תימא אמר ר"נ בר יצחק מתני' נמי דיקא דקתני כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנ' עליו מתחלתו תנאי קיים הא אי אפשר תנאי בטל ש"מ. תו מסיק ה"ז גיטך ע"מ שתאכלי בשר חזיר אביי אמר היא היא רב אמר אפשר דאכלה ולקיא מיתבי ה"ז גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי ה"ז גט ואם לאו אינו גט ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להם ואלו ע"מ שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני לאביי ניחא לרבא קשיא אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר אפשר דאכלה ולקיא ומתנה על מה שכתב בתורה נמי לא הוי דמי קאמר דלא סגי דלאו אוכלת לא תיכול ולא תגרש ע"מ שתבעלי לפלוני אפש' דמשחדא לי' בממונה פי' רש"י שישאנה ולא יעשה עבירה לבעול בעילת זנות עם פנוי' אלא אבא ואביך בדיד' קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אינהו מי עבדי איסורא לרבא כלל שאמר ר"י בן תימא לאתויי אבא ואביך כזה למעוטי בשר חזיר לאביי כלל לאתויי בשר חזיר כזה למעוטי פלוני כו' דאינו גט עד שתבעל לו שהרי בידה לקיימו לשחדו בממון עד שישאנה וכתב הרא"ש דהלכתא כרבא: