ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן יז
מתניתין גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס ר"ע אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראוין להעיד במקום אחר איזה קרח כל שקשריו מרובין מעדיו פי' גט קרח שקשוריו מרובין מעדיו בב"ב אמרינן דתיקנו רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן ואינן יכולין לחזור ותקנו להם גט מקושר שאינו נח לכתוב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ וכותב שיטה או שתים וכורכין על החלק ותופר עד אחד חותם על הכרך מבחוץ וכן כו' עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זהו קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מבתחלה וחיישינן שהרואה יאמר מסתמא אמר להו כולכם חתמו והרי אחד שלא חתם וכבא להכשיר אפי' אמר להדיא כולכם ואחד לא חתם שכשר אף שמפי' רש"י לא משמע מ"מ פירוש שפי' הרש"י הוא פי' הרמב"ם ועיקר הכל משלימין עליו ואפי' פסולין פי' מאחר דלית להא השלמא אלא משום חששא בעלמא ש"מ כשיוצא אחר זמן בב"ד וסבורין שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו כלם ויבא להכשיר נמי כולכם כדפרי' ור"ע ס"ל די דמקילת בזה להשלים הקרובין אבל לא בפסולין גמורין ברחוק אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחר ואין עליו פסול עדות אלא קרובים אבל גנב וגזלן לא שפסולין בכל מקום לא רצו להתיר ומסיק בסוגיא אמר ר' זירא אמר רבה בר שאילתה אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה ע"כ מחלוקת בן ננס ור"ע אבל קשריו שלשה ועדיו ב' ד"ה אין משלימין עליו אלא קרוב א"ל ר' זירא לרבה בר שאילתה מכדי כל שלשה במקושר כשנים כפשוטה דמי מאי התם קרוב לא אף הכא קרוב לא ומשני הנח לג' במקושר דלאו דאורייתא תניא נמי הכי גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה ע"כ מחלוקת בן ננס ור"ע השלים על עבד בן ננס אומר הולד כשר ור' עקיבא אומר הולד ממזר אבל קשריו שלשה ועדים שנים ד"ה אין משלימין עליו אלא קרוב רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר רב פפא תני כשר ונראה דהלכה כרב יוסף כי לכאורה משמע דאף רב פפא שהוא בתראי ס"ל כוותי' ועוד אפשר לומר דאפי' כל הני אמוראי דלעיל ס"ל כרב יוסף אלא שאמרו ד"ה אין משלימין עליו אלא קרו' נגד בן ננס קאמרי אע"פ שס"ל דמשלימין אפי' עבד הכא מודה לר' עקיבא ומ"מ ר"ע ס"ל הכא דאין משלימין אלא כשר ובזה יתיישב שפיר שאמר תני כשר ולא שמגיה הברייתא והבן. תו מסיק א"ר יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דילמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא דקא מדלג ותני חד חד ש"מ אמר אביי ש"מ האי קרוב חתים אי בעי בין בתחלה בין באמצע ובין בסוף במאי מדלא קבע לי' מקו' וש"מ מכל תלתא מקיימינן ולא בעינן רצופין דאי ס"ד בעינן רצופין לקבע לי' מקום להאי קרוב בתחלה או באמצע או בסוף ולכשר בו קרובים טובא פי' וליכא למיחש דלמא אתי לקיומי בשני קרובים וחד כשר דהא לא משכחת שני קרובים בכל שלשה רצופין שבו שאין לך בו שני קרובים שלא יהא הפסק ב' כשרים בניהם אלא מדלא אשכח תקנתא להשלמת ב' קרובים בקביעות מקום ש"מ לא בעינן רצופין הלכך חיישינן דלמא מקיים לי' בקרובין מפוזרין. ומסיק כי אתא לקמי' דר' אמי א"ל צא והשלים עליו עבד מן השוק פי' על גט קרח קאי וסבר כבן ננס אבל מ"מ אין הלכ' כן שאין מילוי בקרובי' וכן משמע בתוס' וכ"כ הרשב"א דהלכה כר' עקיבא נגד בן ננס דלא כפירש המשניות שפסק כבן ננס והאריך הרשב"א וכן פסק ר"ת ועיקר וכתב הרא"ש וז"ל האי לישנא כי אתי לקמי' דר' אמי משמע שכבר נחתמו כל העדי' שהזמין וגם לשון צא והשלי' משמע כן ומכאן מדקדק ר"ת ז"ל דגט פשוט שנחתם בשני עדים וחזר הבעל והוסיף בו עד שלישי כשר מכ"ש דהכא שהרי כאן היה צריך השלמה והכשירוהו אע"פ שלא חתם בפני הראשונים וגם הם לא חתמו בפניו כ"ש בגט פשוט שא"צ לעד השלישי כלום וה"ר משולם ז"ל פסק כן הלכ' למעש' ליתן טעם לדבריו דהא אמרינן דעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה גזירה משום כולכם היינו דוקא בשניהם דלא סגי עד דחתימי כולהו ע"כ אבל התוס' כתבו בשם רבי אלחנן דפסול דס"ס גילה בדעתו שלא יהא גט אלא בחתימה שלישי וכו' וכן יראה מרש"י דפי' צא והשלים כגון שהעדים הראשונים עדיין בעפינו וכתב הרשב"א שהדבר צריך תלמוד ע"כ נראה שאין להקל כלל להתיר אפי' בדיעבד אם לא שנשאת כדי הוא ר"ת וה"ר משולם לסמוך עליהם בשעת הדחק:
הדרן עלך פרק הזורק