ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן יג
מסקינן בסוגיא אמר אביי הכל מודים היכא דאמר, לה לכשתצא חמה, מנרתקה לכי נפקא קאמר לה וכי מיית בליליא הוי גט לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה ודבר זה בארתי יפה לעיל בסי' ב' ע"ע שתצא חמה מנרתקה מעכשיו קאמר לה והוי גט מחיים כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי לא נחלקו אלא באם תצא מר סבר כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והוה לי' כמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי ומ"ס לא אמרינן כר' יוסי והוה לי' כאם מתי גרידא וכתב הרב אלפס והלכתא כרבנן והרא"ש כתב ולקמן בפ' בתרא נדקדק בו בסיעתא דשמיא ע"כ ואני לא ראיתי לקמן שום דקדוק אלא שכתב להיפך שהלכתא כר' יוסי ולשופרא דשטרא אתקין רב לכתוב בגט מיומא דין ולעלם כו' וכן דעת התו' ורש"י שלשופרא בעלמא הוא שלא יוציאו שום לעז על הגט אכן בפ' יש נוחלין כתב רשב"ם משו' חומרא דעריות אתקין רב הכי ומשמע אפי' נתגרשה בו לא תנשא בלא חליצה אבל בממון הלכה כרבי יוסי וכן נוטה מסקנת הטור שכתב בסוף המסקנא וי"א שלעולם הוי ספק מגורשת וחולצת ולא מתייבמת וכן דעת התוס' ע"כ ולא דקדק יפה שהרי ר"ת ור"י סוברים שניהם לשופרי דשטרא תיקן רב ב"כ הרשב"א אלא הרשב"ם ס"ל דלחומרא דעריות לא פסקינן כר' יוסי וא"כ לפ"ז חולצת ולא מתייבמת לכתחל' אבל לא חשבינן בספק מגורשת ונ"מ שאם נשאת לא תצא ולענין פסק הלכה נראה כדברי התוס' וכן פסק הראב"ד ואף שאמרינן בהאי פירקא ר' יהודה נשיאה וב"ד התירוה לינשא כר' יוסי ואמר ר' יוחנן שלא הודה לו סיעתי' מה בכך הא לעיל בפרקין מסקינן דרבא שהוא בתראי פסק דהלכה כר' יוסי דזמנו של שטר מוכיח עליו ואפי' בע"פ ומסתמא כן הלכה ומ"ה נראה דהוי גט מעליותא שלחומרא בעלמא חולצת דמאי איכפת לן בהאי חומרא שהרי כבר נפסלה לכהן אבל אם נשאת בלא חליצה לא תצא כלל אבל לכתחלה לעולם חולצת שהרי רבים הם החולקים: