ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן יב
מתניתין ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום והיה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר בטל תנאו ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן עד ל' יום והי' הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר בטל תנאו ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד ל' יום והי' הולך למדינת הים והגיע לעכו וחזר בטל תנאו פי' אנטיפרס בסוף מצר יהודה וכן כפר עותנאי בסוף מצר גליל וכן עכו בסוף א"י ומפרש בגמרא דמתני' בהכי איירי ששני תנאים התנה עמה אם לא אתינא מכאן ועד תלתין פי' שמשהה בדרך ל' יום להוי גט ואם אבא לגליל אפי' לאלתר להוי גיטא הלכך כי הלך לאנטיפרס וחזר דלגליל לא הלך וגם שלשים יום לא שהה בטל התנאי ואינו גט אבל אי מתנה חד תנאי אם לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין והי' לו להלוך מיהודא לגליל אם הגיע לכפר עותנאי שהוא בתחלת גליל וחזר תנאו בטל שהרי הלך לגליל ושוב לא יכול לקיימה אבל לא הגיע לגליל אין התנאי בטל ושוב יכול לקיימה כשילך לגליל וישהה וכן איפכא מגליל ליהודא והגיע לאנטיפרס וכתב הר"ן דהאי משנ' שנוי' שלא בדקדוק וכן הרבה כיוצא בזה דהא בעינן תנאי קודם למעשה והכא מעשה קודם לתנאי הוא ובס"פ השוכר את הפועלים הארכתי שם. נחזור למשנה ה"ז גיטך כ"ז שאעבור מנגד פניך שלשים יום והי' הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט והא לא עבר אמר רב הונא מאי פניך תשמיש ואמאי קרי לי' פניך לישנא מעליא נקט ר' יוחנן אמר לעולם פניך ממש מי קתני ה"ז מגורשת פי' מיד ה"ז גט קתני דלא הוי גט ישן ולומר שלא תנשא בו לכתחלה ולכי מלו תלתין יומי הוי גיטא תניא כוותי' דר' יוחנן ה"ז גיטך כ"ז שאעבור מנגד פניך ל' יום והי' הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה וליחוש שמא פייס אמ' רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמי' דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי ופי' רש"י שמא פייס כשבא אצלה פייס קטטה שהיתה ביניהן ונתייחד עמה ואחר זמן אתי בעל ואומר פייסתי וכתב הר"ן עליו וז"ל ורש"י פירש וליחוש שמא פייס ונתייחד עמה הבעל והוי לי' גט ישן ואע"ג דק"ל בפ' הזורק שאם נתגרשה בו תנשא לכתחלה ה"ק היכי אמרת דה"ז גט דמשמע גט שראוי להתגרש בו לכתקל' ליחוש שמא יבא הבעל ויערער ויאמר שפייס וה"ל גט ישן ומפרקינן באומר בשעת התנאי ע"מ כן אני מוסר לך שתהא נאמנת עלי ה"ק כ"ז שתאמר שלא באתי ונתייחדה פייסתי ולא נהירא דאם איתא דאיכ' למיחש לגט ישן כי המני' מאי הוה וכי נפקא מידי חששא דגט ישן בהכי ואפשר דכל היכא דבעל לא מערער לא חיישינן וכיון דהימה תו לא אתי ומערער אבל הרי"ף ז"ל פי' בתשובה דה"ק כיון שהי' הולך ובא אע"פ שלא נתייחד עמה ניחוש שמא פייסה בדברים ומחלה התנאי ויש נוסחאות שגרסו בהך ברייתא ע"מ שאעבור וכתב הרמב"ם ז"ל שלפי גירסא זו למדנו בפי' שהנותן גט לאשתו אע"פ שאמר לה מעכשיו אם התנה עלי' התנאי ובטלוהו בפני שנים בטל הגט שאינו תנאי מאח' שבטלו אותו ואינן רוצין שיהא תנאי דהא הכא ע"מ קאמר שהוא כאומר מעכשיו ואפ"ה פרכינן וליחוש שמא פייס ולפי' האומר לאשה ע"מ שתתני לי מאתים זוז ובטלו התנאי הגט בטל אע"פ שנתנה לו אח"כ שכל זמן שלא קיימתו לתנאי אפשר לבטלו מדעת שניהם וכשנתקיי' התנאי אח"כ כאלו לא נתקיים ומיהו דוקא כשהסכימה היא בביטולו לא כדברי מי שמפרש שמא נתפייס ובטלו שאע"פ ששנינו משהגיע גט ליד' אינו יכול לבטלו הכ' כיון שעל תנאי ניתן ולא נתקיים עדיין התנאי יכול הוא לבטלו ואין זה מחוור כמו שכת' הרי"ף ז"ל בתשוב' דכיון שאם נתקרע הגט או שאבד ה"ז גט כ"ש שאינו יכול לבטלו וכ"כ רב אחא גאון ז"ל בשאלת' דרב אחא אבל כשהסכימה היא בביטול התנאי משמע דבטל הגט דהא פרכינן ליחוש שמא פייס ומיהו דוקא בתנאי שהו' בידם שלא נתקיים שמתוך שבידם שלא נתקיים יכולים הם לומר שאע"פ שיתקיים יהא כאלו לא נתקיים דאל"ת הכי לעיל בפירקין בגמרא דשקלי וטרי ברואה שנתייחדה עמה באפילה אי חוששין משום קדושין או לא למה אין חוששין בביטול התנאי דהא אמתני' דאם מתי קיימין א"ו כל תנאי שהוא מתקיים ע"כ אין בידם לבטלו אבל בתנאי שאפשר להתבטל רשאין לבטלו ולפי' כתב הרמב"ן ז"ל ע"מ שתתנו לי מאתים זוז אם קבל' עלי' שלא תתקיים התנאי ולא תתגרש באותה נתינה בטל הגט מעת' ואצ"ל שאם לא נתנה לשם תנאי ונתנה לו לשם מתנה דגט בטל אלא אפי' אמרה אח"כ נותנת אני ומקיימה התנאי כבר נתבטל שכיון שבידם לבטל התנאי שלא תתן וכיון שבטלתו בטל לגמרי ושוב אין לו קיום ואני תמה אם איתא שהיא יכולה לבטל התנאי לומר שאע"פ שנתקיים כאלו לא נתקיים ולבטל הגט היכא אסיקנא לעיל מחולין לך דאינה מגורשת נהי דמעיקרא לצעורה קמיכוין למה לא יהא בידו לומר שיהא כאלו נתקיים התנאי כשם שבידה לומר שיהא כאלו לא נתקיים ולפיכך אני אומר שבכל גט הניתן במעכשיו או בע"מ דכמעכשיו דמי ואין ביד שניהם לבטל התנאי אלא דוקא במתנה להנאתה של אשה כי הכא שהתנה אם לא באתי וכל זמן שאעבור מכנגד פניך מסתמא להנאתה מתנ' עמה לומר שאם לא ינהג עמה בזמן הזה המנהג שהתנה שלא תתעגן מחמתו ותהא מגורשת ומש"ה פרכינן וליחוש שמא פייס ומחלה לו והויא כאומרת כלום אמרת אלא להנאתי זו היא הנאתי אבל במתנה עמה ע"מ שתתן לי מאתים זוז ונתגרשה מעכשיו ודאי לאו כל הימנה לומר שאפי' קיימו שלא תהא מגורשת וההיא בריית' דלעיל דבטל דבריו האחרונים את הראשונים או תתפרש כדברי רש"י ז"ל או אתא כמ"ד ע"מ לאו כמעכשיו דמי ע"כ ודברים ישרים הם והטור כתב בשם הרמב"ם היכא שאומר מעכשיו או ע"מ כיון שנתקיים התנאי חל הגט למפרע משעת נתינ' ואינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאי משיגיע הגט לידה ואם אבד הגט או נשרף אפי' מת הבעל קוד' שנתקיים ה"ז מקיימת התנאי אחרי מותו וכבר היא מגורשת משהגיע גט ליד' ויש לה להנשא אע"פ שעדיין לא נתקיים ואין לחוש שמא לא תקיים הואיל והוא כמעכשיו או בע"מ ע"כ. וכתב עוד וכן יראה מדברי רב אלפ"ס שכתב בתשוב' נתן גט על תנאי צריך שימסור הגט ליד האשה בכדי שלא יוכל לבטלו ור"ל משהגיע הגט לידה שוב אינו יכול לבטלו ונרא' דמה שחילק בין תנאי דמעכשיו לתנאי דאם במעכשיו תהא מגורשת למפרע אפי' מת הבעל או נשרף הגט משא"כ בתנאי דאם יפה חילק אבל מה שכתב דבמעכשיו יכולה לינשא מיד אע"ג שלא נתקיים התנאי נ"ל שאינו תלוי בזה דאע"פ שחל למפרע מ"מ אינה יכולה לינשא בתנאי שאין בידה לקיימו אעפ"י שהוא חל למפרע אם יתקיים התנאי שמא לא יתקיים ולא יחול הגט לעולם ואיכא דמתני לה אמתני' מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש ה"ז גט וליחוש שמא פייס אמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמי' דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי מאן דמתני לה אמתני' כ"ש אברייתא מאן דמתני לה אבריית' אבל אמתני' אם לא באתי קאמר והא לא אתא וכתב ר"ח כיון דאיכא דמתני לה אמתני' אזלינן לחומרא והרמב"ם ז"ל כתב ה"ז גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש אין חוששין שמא בא בסתר שאין דרך בני אדם לבא בצנעא ואם תם הזמן שקבע ולא בא ה"ז מגורשת והשיג עליו הראב"ד וכ"כ הרא"ש וז"ל ותימא הוא שפסק קולא באיסור דאורייתא ועוד דלישנא בתרא מתני לה אמתני' וכן דעת רב אלפס ז"ל דבכ"מ הוא תופס א"ד עיקר וכן לעיל בפ' כל הגט מקשי תלמודא מלישנא בתרא ע"כ וכ"כ הרא"ש להדיא בפ"ק דב"ק גבי ב' אחים שחלקו שרגיל הרי"ף בכל מקו' לפסוק כלישנ' בתרא וכתב הטור וז"ל כל מי שנותן גט לזמן קצוב שאם לא, יבא לאותו זמן שיהא גט אינו גט אלא א"כ יאמינה להכחישו ולומ' שלא בא אף אם אמר שבא בד"א במגרש מן הנשואין אבל במגרש מן האירוסין א"ל להאמינה וכ"כ א"א הרא"ש בתשובה אם כשהתנה תלה, ביאתו בעדים שלא יתבטל הגט בבואו אא"כ יעידו עליו עדים שבא ועבר הזמן ואין מעידין שבא הרי הוא גט אע"פ שלא האמינה ע"כ. וכתב הריב"ש בתשובה סימן שנ"ח שנשאל על הא דאמרינן תהא במאמינה לומר שלא באתי אם היא אומרת לא בא ויש עדים שבא מה דינ' והשיב נ"ל דאם לא אמר בפירוש תהא נאמנת כבי תרי לומ' שלא באתי אינה נאמנת כ"ז שיש, עדים כנגדה דהא לא האמינה אלא עליו אבל לא כנגד העדים אבל אי האמינה בפירוש כנגד עדים נאמנת היא אפי' באו עדים דהא הימנה כו' עוד כתב הטור וז"ל וכתב הרמ"ה דוקא שאמר כ"ז שאעבור ולא אמר לה מעכשיו אבל אמר לה מעכשיו אם לא אעבור או ע"מ שלא אעבור כשלא עבר חל הגט למפרע ואינו יכול לבטל תנאי וא"צ להאמינה ולפי מה שכתבתי בשם א"א הרא"ש ז"ל דאף בתנאי דמעכשיו יכול לבטל אין חילוק ע"כ והא לך התשובה שכתב וז"ל אחד שנתן גט מעכשיו אם לא יבא תוך ב' שנים שיכול לבטל התנאי ותינשא מיד כי בביטול התנאי חל הגט למפרע משעה שיבא הגט לידה וכתב ה"ה בכל תנאי שמתנה בשעה שנתן הגט ומבטלו אח"כ קודם שיתקיים התנאי שהוא בטל אע"פ שהתנאי לטובתה ולא היתה מקבלת הגט אלא בתנאי ואינה רוצה בבטולו אפ"ה יכול הוא לבטלו דכיון שבא הגט לידה מגורשת דלא בעינן דעתה וכ"כ בעל העיטור שיכול לבטלו כ"ז שלא יתקיים התנאי ע"כ וכן דברי הר"ן נוטי' לדברי בעל העיטור וכן נוטה דעת המרדכי דאף במעכשיו כ"ז שלא נתקיים התנאי יכול לבטלו וגדולה מזו כתב המרדכי נמי בס"פ וז"ל כ' הרי"ף בתשוב' נותן גט על תנאי צריך שימסו' גט לאשתו כדי שלא יכול לבטלו ולא ימסרנו ליד שליש ושטר התנאי ביד הבעל או ביד השליש אבל לכתוב התנאי בסוף הגט מאחריו אינו רשאי שאם כתבו ה"ל לבעל זכיי' בגוה ואין זה כריתות ואם בעל תוך הזמן אפי' ריח הגט אין בו וכ"כ גאון א' ומסתברא דאפי' נתנו ליד האשה יכול לבטל' קוד' שנתקיים ובין לרב ובין לר' זירא לאחר התורף כשר אלא כי היכ' דלא ליטעו בין לאחר התורף ובין לפני התורף לא הורגלו לכתוב התנאי בתוך הגט וכ"כ רב האי בתשובות ע"כ. והא דאין לכתוב התנאי בגט כבר כתבתי מזה סוף סי' ט' תו שנינו ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתו' י"ב חדש אינו גט ה"ז גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש ה"ז גט איבעיא לן כי שרינן לה לאלתר שרינן לה דהא ודאי לא אתי או דלמא שרינן לה לאחר י"ב חדש לכי מקיימה תנאי ולא איפשיטא וכתב הרי"ף הלכך עבדינן לחומרא גזיר' אטו לא מת ולא שרינן לה לעלמא בתוך י"ב חדש אם לא ע"י חליצה ואם נשאת לא מפקינן לה מיני' והנה בתו' הקשו לאלתר מה יש לחוש הא ודאי יתקיים התנאי דכיון שמת לא ישוב עוד לביתו ותירצו דאיכא למיגזר אטו לא מת לפי שאין העול' יודעין שמת אבל לאחר י"ב חדש הכל יודעים שנתקיים התנאי והר"ן כתב היינו טעמא משום דאיהו ודאי לא הוה חייש למיתה דידי' ולא הי' גמר ומגר' אלא לאחר י"ב חדש ומ"ה חיישי' ולא שרינן לה מקמי הכי ולישנ' הכי מוכח דאמרי' או דלמ' לאחר י"ב חדש שרינן לה לכי מקיי' התנאי: