ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן י
ת"ר ה"ז גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר אביי הא מני ר' מאיר היא דאמר בעינן תנאי כפול וסיפא איירי בדלא כפליה לתנאי' אבל רישא איירי בלא תנאי שלא נתן לה הנייר כלל אינה מגורשת רבא אמר משום דהוי מעשה קודם לתנאי שאמר ה"ז גיטך ואח"כ התנאי ע"מ שתחזיר לי הנייר רב אדא בר אהבה משום דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד וכתב הרא"ש מדברי התו' וז"ל בכולהו תנאי דמתני' לא דק התלמו' לפ' אם נעשו כהלכתן וסמך על זה מאח' שהוצרך לדקדק על תנאי דהכא מכח קושיא דפריך מרישא לסיפא ופי' לך כל דין תנאים מהכא איכא למילף בכל דוכתא דמידכר תנאי בגמרא שצריך שיעשה כמו שפי' כאן תדע דהא רבא קאמר בפ"ק דקדושין אתרוג זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי אם לא יחזירו לא יצא ורבא בעי תנאי כפול בשמעתין וא"כ אמאי לא יצא אם לא החזירו הא לא כפלי' לתנאי א"ו מיירי כשהתנה כדין תנאים אלא דלא נחת תלמודא לפרש דדבר פשוט הוא הא בכ"מ שיזכיר תנאי דתלמוד מיירי נעשה כדין תנאים ומסקינן אתקין שמואל בגיטא דש"מ אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ופריך ולימא אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט ומשני לא מקדים איניש פורענותי' לנפשיה ומתקיף לה רבה והא בעינן הן קודם ללאו אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט דלא מקדים איניש פורענות לנפשי' אם מתי יהא גט דבעינן הן קודם ללאו כתב הרא"ש מדברי התוס' מכאן משמע דהלכה כר"מ דבעינן תנאי כפול ואין לומר דשמואל ורבא לשופרא דשטרי הוא דתקון דא"כ נפיק מיני' חורבה היכי דאתני ולא כפל וכן פסק בה"ג ובע"מ נמי בעי כפילות לר"מ דהא בע"מ איירי בשמעתין ולקמן נמי פליגי בע"מ שתשמשי את אבא ושתניקי את בני ומילתא דר"מ מיתניא בפ' האומר גבי ע"מ לפיכך צריך ליזהר בכל התנאים שיהא תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ושלא יהא תנאי ומעשה בדבר אחד והא דקאמר בפ' איזהו נשך ההיא דאמרה אי קיימת דידך אנא ואמרינן פטומי מילי נינהו פי' דמשמע שאם התנה הוא כמו שאמרה הי' מועיל ואמאי הא בעינן תנאי כפול והא לא כפלי' לתנאי לר"מ לא איצטריך דבעי תנאי כפול ואיצטריך לאשמועינן דאפי' לרבנן לא מהני ומיהו יש דברים דלא בעינן אלא גילוי דעת פי' שאמר בשעת מכירה דאדעתא דלמסיק זבין וסגי בהכי ולא זו דלא בעי תנאי כפול אלא אף תנאי לא בעינן כ"כ הרא"ש להדיא בפר' יש נוחלין כי ההוא דזבין נכסי אדעתא למיסק לארעא דישראל ויש דברים דאפי' גילוי דעת לא בעי כגון שטר מברחת ובידוע שאם בנו קיים וזבין ולא איצטרכי לי' זוזי דאזלינן בתר אומדן דעתיה אבל היכא דבעי תנאי בעי כפילות ואם לא כפל התנאי בטל והמעשה קיים אפי' בגט כדאמר ר"מ אע"פ שלא נתקיים התנאיים ה"ז גט וכתב עוד וז"ל הרב אלפסי ז"ל כתב בתשובה דהאומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי בין באסורא בין בממונא וכ"כ בשמעתין אע"ג דבעינן בגיטין תנאי כפול ה"מ באם תשמשי ואם לא תשמשי כענין שנאמ' ואם לא יעברו בני ראובן וגו' וכדאתקין שמואל בגיטא אבל בע"מ לא דק"ל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ואף משמו של רב האי גאון כתב שכן כתב בתשובה וכן כתב הרמב"ם ז"ל כל האומר מעכשיו א"ל לכפול התנאי ולא להקדים תנאי למעשה אע"פ שהקדים המעשה תנאי קיים וכ"כ הגאון בתשובה שע"מ נמי כאמר מעכשיו כ"ש במעכשיו והראב"ד ז"ל נתן טעם לדבריהם דתנאי דע"מ או של מעכשיו כיון דמהשתא חייל המעשה בתנאי הוא דחייל דהשתא מתנה עמו אבל על תנאי דאם כיון שהתנאי בא בא לבטל המעשה לא הוי תנאי אם לא שכפל אותו ולדבריהם הא דאמר רב אשי הא מני ר' היא וכו' ה"ק לא מפני שהתנאי בטל כאביי ורבא דתנאי ודאי קיים דכל האומר ע"מ אינו צריך לכל דיני תנאים אלא אע"פ שהתנאי קיים מתגרשת משעת נתינה משום דכמעכשיו דמי ואע"ג דר"מ בעי תנאי כפול בעל מנת שתשמשי אבא רצונם לומר דאין הלכה כר"מ בהא והרמב"ם ז"ל הקשה על דבריהם דהא ר' מאיר בעי תנאי כפול בע"מ שתשמשי כדאמ' בסמוך ותניא בתוספתא דקדושין פ' האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"ע שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל נתן לה שוה פרוטה מקודשת מיד עד שיאמר אם לא דברתי אם לא עשיתי פי' שיתנה להדיא אם לא דברתי אם לא עשיתי לא יהא קדושין דברי ר"מ וחכ"א אם נתקיים התנאי מקודשת אם לא נתקיים התנאי אינה מקודשת ובודאי אית לי' לר"מ הא דאמר רבי דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי כדמשמע בתוס' וכו' ואשכחן נמי דבע"מ בעינן תנאי אפשר לקיימו ע"י שליח דק"ל חליצה מוטעת כשרה וה"ד כגון דאמרינן לי' חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז אלמא דבע"מ בעינן כתנאי בני גד ובני ראובן ועוד מי עדיף ע"מ מעכשיו ממש ואף במהיום אם מתי אתקין שמואל אם מתי ואם לא מתי עוד גרסינן בירושלמי דקדושין בפ' האומר מתנה אדם על עירובו אמר ר"א מאן תנא אם בא ואם לא בא ר' מאיר היא הדין חבריא אמרן מדין ר"מ דקדושין דתני' אומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"ע שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ור"מ אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודש' עד שיכפול תנאי והכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת כו' עד ר' חגי בעי קומי רב אסי והא אם לא כלאחר הוא פי' והלא אם לא יעברו שאמר משה ג"כ כלאחר הוא דהא לאחר שיעברו יטלו חלק' בארץ ואפ"ה בעי תנאי כפול ואת אמרת דגבי אחר לא בעו תנאי כפול. א"ל שניה היא שהיתה הארץ לפניהם והוא מבקש להוציאם מידם מ"ה בעי תנאי כפול:
הרי דבגירסא זו משמע שהם סבורים דבע"מ ובמעכשיו בעי תנאי כפול ובלאחר ובאם לא מעכשיו לא בעי תנאי כפול והרמב"ם כתב ג"כ דבלאחר לא בעי תנאי כפול ור"ח כתב על ההיא דאתקן שמואל בגיטא וכו' סוגיא דשמעתא בעינן תנאי כפול ותנאי קודם למעשה ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחד ותנאי שאפשר לקיימו ע"י שליח וסוגיא דשמעתא איירי בעל מנת ובמהיום אם מתי וגם הביא ראי' לדבריו מחליצה מוטעת דאיירי בע"מ אלמא דס"ל דבכל התנאים בעינן עד שיהא בהם כל דין תנאים וכן הסכימו חכמי ארצנו וכן עמא דבר עכ"ל והר"ן הביאו נמי הירוש' וכ' בזה"ל משמע לפום הגמרא דידהו דדוקא בע"מ היא דבעי רבי מאיר תנאי כפול אבל באם לא בעי והרי זה הפך סברת הגאונים ז"ל ונהי דלפי הגמרא דידן משמע דבאם בעי רבי מאיר תנאי כפול מכל מקום נראה שאין לנו לתפוס הפך הסברת הירושלמי לגמרי דנימא דוקא באם הוא דבעי אבל בעל מנת לא בעי עד כאן. ונראה מדבריו דמודה לאחר תנאי דאם לא ולא כן הבנתי דבוודאי אם התנה ואמר ה"ז גיטך אם ירדו גשמים דצריך תנאי כפול וכל שאר דיני תנאי רק אם אמר ה"ז גיטך לאחר שירדו גשמים שאינו כתנאי אלא כלאחר זמן הוא דלא בעי תנאי כפול ולא שום דבר אחד מן התנאים רק תלמודא בעי להשוות הא דאם יעברו ונתתם שהרי לא אמר הרי להם ארץ גלעד אם יעברו אלא אם ונתתם אח"כ ואינו דומה לה"ז גיטך אם תעשה כך וכך שהרי נותן הגט עתה לידה אלא שתלוי מ"ה משני מאחר שהי' ארץ גלעד בחזקתם הוה כשאר תנאי דאם לא אבל לעולם בלאחר לא בעי תנאי כפול באם כו' וכן פסק הטור אחריו שדעת רוב האחרונים דבעינן תנאי כפול באם ובמעכשיו מדהוצרך שמואל לתקן כל הני לישני ולא תיקן שיאמר ה"ז גיטך מעכשיו אם מתי או ע"מ שאמות ש"מ דלא מהני כלל שום לישנא דתנאי בלא כפול וכן כל הדברים הצריכים בענין התנאי וחמשה דקדוקי תנאין יש. תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחד ותנאי קודם למעשה ואפשר לקיים המעשה ע"י שליח פי' לאפוקי חליצ' ועוד צריך שיהא תנאי ראוי לקיימו אבל תנאי שא"א לקיימו כגון ע"מ שתעלי לרקיע והדומה לזה שאינו אלא כמפליג בדברים כתב במרדכי הא דאתקון שמואל הכי לאו משום שפורי דשטרא הוא אלא דינא הכי דבעינן כל אלו דינים בתנאי ומיהו אמר רבינו יצחק שאם נתנו סתם ע"מ שאם ימות ופירוש שיהא זה התנאי כתנאי בני גד ובני ראובן וכו' יכול להיות שיועיל בלא כפילת התנאי ואם נפשך לומר האיך יתן אד' ש"מ שום תנאי בגט א"כ צריך לסבור יש ברירה כדפי' רש"י בפ' כל הגט גבי מה היא באותן הימים הרי היא כא"א לכל דבריה דברי ר' יהודא ודייק תלמודא ולכי מיית הוי גיטא אלמא יש ברירה ופי' הגאון כל תנאי שאין בידו לקיים כגון מיתה וחיים בידי שמים ואינו מועיל שום תנאי אלא למ"ד יש ברירה והרי נחלקו ר"ת ור"י נכדו אי הלכתא כמ"ד יש ברירה אי לא. בשמעתא דקנין פי' בפלוגתא דר"י ורשב"ל. וי"ל הר' שמואל עצמו שילהי ביצה גבי חביות ובהמה שלקחו בשותפו' ס"ל דאין בריר' ואפ"ה אתקון שמואל תנאי בגיטא דש"מ והיינו טעמא דדבר העומד להתברר מודה ר"ת דיש ברירה וגם ר' יהודה דאמר היא כא"א לכל דבריה ור' יוסי דאמר מגורשת ואינה מגורשת מודה דיש ברירה לפי' רש"י ז"ל בפ' כל הגט דכי מיית הוי גיטא הוא עיקר ולא כמו שפי' הכא במי שאחזו וכן עמא דבר לתת ש"מ גיטו בתנאי במותו ובחייו עכ"ל ספר התרומ' כתב עוד המרדכי בשם תשו' הגאונים וכהן המסוכן הנותן גט לאשתו על תנאי אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ומת מאותו החולי ושאלתם אם פסל אותה מכהונה משום ריח הגט הכי חזינן דודאי לא פסיל לא משום ריח הגט ולא משום גט עצמו ומותר לו דעיקר תקנה משום כהנים היתה כי היכא דלא ליתסרא עלי' וכן מצינו בשאלתות אתקין שמואל בגיטא דכהנים אם לא מתי וכו' וכהן דאזיל באורחא ליהב גיטא על תנאי הדר תוך הזמן לא פסיל לכהונה כדפי' מר דניאל גאון וכתב עוד נשאל להר"ר יצחק אם כהן יכול לגרש את אשתו על תנאי ולומר לה על פה אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט כי היכא דלא תיפול קמי יבם ואם יכול לקיימה ולהחזירה אם עמד והשיב דיכול לעשות כדתנן בפרק הזורק כתב לגרש אשתו ונמלך ב"ש אומר פסולה לכהונה ובה"א כיון שנתנה על תנאי לא פסלה מן הכהונה וק"ל כב"ה וכן פסקו ה"ג ובתיקון שטרות כו' והמרדכי כתב וז"ל ור' יחיאל מפרי"ש הי' רגיל בגט ש"מ לגרש בלא תנאי לאפוקי נפשי' מכל ספיקות וגמגום והיו מזקיקים לקבל חרם תקנת הקהילות לישא זה את זה לשון ר' פרץ בר אליהו ז"ל: