אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ז › סימן ט

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן ט

סימן ח

מתני' ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי מאתים זוז ה"ז מגורשת ותתן ע"ט שתתני לי מכאן ועד ל' יום נתנה לו בתוך ל יום מגורשת נתנה לאחר ל' יום אינה מגורשת מאי ותתן רב הונא אמר והיא תתן ורב יהודא אמר לכשתתן מ"ב איכא בינייהו שנתקרע הגט או שנאבד לרב הונא דאמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני לרב יהודא דאמר לכשתתן צריכה הימנו גט שני והלכתא כרב הונא דק"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי וכן פסקנו לשם בפ' האומר לענין קדושין התקדשי ע"ע שאתן לך מאתים זוז דפליגי נמי כה"ג בסי' ו' וכתב הר"ן וז"ל ודאמרינן דהיכא שנתקרע הגט או שאבד מגורשת היינו דוקא בע"מ משום דכאומר מעכשיו דמי אבל באם כיון שאין הגט חל אלא בשעה שהתנאי מתקיים משמע שאם נתקרע קודם לכן אינה מגורשת כלל אפי' נשאת תצא ויש לתמוה על הרמב"ם ז"ל שכתב בפ' הנזכר שאם נשרף הגט או שאבד קודם שיתקיים התנאי שהוא באם אינה מגורשת ולכתחלה לא תנשא ואם נשאת לא תצא כו' וכבר השיגו הר' משה כהן ז"ל עוד כתב הר"ן ז"ל מסוגיא דהכא משמע שכל אשה המתגרשת על תנאי אין מתירין אותה לינשא עד שתקיים התנאי וה"נ משמע לקמן בפ' המגרש דאמרינן ע"מ שתבעל לפלוני נתקיים התנאי ה"ז גט ע"מ שלא תבעל לאבא ולאביך אין חוששין ן שמא נבעלה להם כלומר שמא נבעלה מהם ומותרת להנשא מיד אלמא ברישא אסורה עד שיתקיים ואין מתירין אותה לינשא וגדולה מכולן אמרו לקמן בסוף פרקין גבי מעכשיו אם לא באתי מכאן עד ל יום ומת דלא שרי לה אלא אחר ל' יום דמקיים תנאי ואע"פ שאין לחוש שמא יתבטל התנאי שהרי מת ושוב לא יבא ואיכא למידק מהא דפ' המגרש מקשינן א"ה כולהו תנאי' דעלמא לא תינסיב דילמא לא מקיים תנאי ונמצא גט בטל ובניה ממזרים אלמא כל תנאי מותרת לינשא ואין חוששין שמא לא יתקיים התנאי י"ל שאין דומה תנאי שהוא בשב ואל תעשה לתנאי שיש בו קום עשה שכל תנאי שהוא בשב. ואל תעשה כגון שלא תנשא לפלוני ושלא תשתה יין מתירין אותה לינשא מיד ואין חוששין שמא תעבור על תנאי ומ"ה פרכינן בפ' המגרש א"ה בכולהו תנאי דעלמא לא תנשא דבעלמא שרי לאינסובי משום דהתם תנאי בשב ואל תעשה קיימי אבל תנאי שהוא בקום עשה כגון שתתני לי מאתים זוז ושתבעלי או שתנשא לפלוני או שתשתה יין חוששין שמא לא תתקיים התנאי וכן כל תנאי שברשות אחרים בין שהוא בביטול חוששין לו כגון אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש חוששין שמא יבא ואפי' מת נמי גזרינן ואחרים מחמירין ואומרים שאפי' בתנאי שהוא תלוי' בה ואפי' שהוא שב ואל תעשה אסורה לינשא עד שיתקיים התנאי כגון ע"מ שלא תשתי יין עד ל' יום שאין מתירים אותה עד שיעברו עלי' ל' יום ודפרכינן בפ' המגרש א"ה בכולהו תנאין דעלמא נמי לא תנסיב נהי דודאי אסורה לנשא עד שיהא א"א לתנאי לבטל אפ"ה יש לומר שאפי' בקיים התנאי לא תנסוב לפי שכיון שבשעת נתינת הגט הי' ראוי לחוש נמצא שאין זה כריתות ופרכינן הכא לר' עקיבא דחייש התם כה"ג ואחרים מקילין בהם ואומרים כל תנאי שהוא בידה בין שהוא בשב ואל תעשה בין שיש בה קום עשה כגון ע"מ שתשתי יין וע"מ שלא תשתי מותר' לינשא מיד והכי מוכח בפ' המגרש גבי ע"מ שתנשאי לפלוני דבעינן למימר התם דשרי' לינשא לאחר ופרכינן התם והא לא איקיים תנאי לבטל הגט וכ"ת דאפשר שתנשא לאחר היום ומתגרשת למחר אטו בדידה קאי לגרשה דאלמא אי הוה קאי בדידה הוה מותרת לינשא ולא היינו חוששין שמא לא יתקיים התנאי והיינו נמי דאמרינן התם הכי השתא התם בדידיה קאי לקיומי לתנאי דאי בעי מבריא נפשי' בסולת ולא נאים כו' אלמא כל שבידו אין חוששין לו דכי תימא היכא אמרינן הכי דלאחר לא תנשא עד שתתן היינו טעמא לפי שהוא תנאי שתלוי בדעת אחרים דשמא ילך לו הבעל למדינת הים ונתינה בע"כ שלא בפניו לא שמה נתינה וכמו שנתבאר לפנינו בסי' ד' וכל שהדבר תלוי ברשות אחרים חוששין לו שהרי באם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש אפי' מת גזרינן אבל בתנאי שבידה אין חוששין שמא לא תקיימנו אפי' הוא בקום עשה וזהו דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' גרושין שכתב ויש לה לינשא לכתחלה דאע"פ שלא נתקיים התנאי עדיין אין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והי' התנאי כמעכשיו או בע"מ המחוור שדבריהם אלו שבתנאי שבידה והוא בשב ואל תעשה לא חיישינן שמא תעבור עליו אבל אם הוא בקום ועשה חוששין שמא לא תקיימנו וכל תנאי שהוא תלוי באחרים בין שיש בו קום עשה בין שהוא שב ואל תעשה חוששין שמא לא יתקיים התנאי ולפ"ז משמע דהאומר לחבירו הרי אני נותן לך כך וכך ע"מ שתעשה דבר פלוני על המקבל להביא ראיי' שקיים התנאי אבל אמר ע"מ שלא תעשה על הנותן להביא ראיי' שביטל תנאי ע"כ דבריו וכל הדיעות נראה דהכא גבי אם לא תתן לא תנשא דלא שייך לומר דיש בידה ליתן דשמא לאחר שעה תרד מנכסי ותעני שלא יהי' לה במה לשלם ובשאר תנאים נראה דרך המחוור כמו שכתב הר"ן וכ"כ המגיד משנה בשם הרמב"ן והרשב"א ולא כדעת הרא"ש שכתב לקמן בפ' המגרש סי' ג' בשם ה"ג דכל שיש בידה לקיימה בין הוא בשב ואל תעשה בין בקום ועשה תוכל להנשא מיד ועיין בפ' האומר סי' ה' תו תנן אמר לה ע"מ שתתני לי אצטליתי ואבד אצטליתו איצטלית דוקא קאמ' רשב"ג אומ' תתן לו את דמיה ואין הלכה כרשב"ג בציידן כדלקמן ומסיק בעי מיני' רב אסי מר' יוחנן ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי מאתים זוז וחזר ואמר מחולין לך מהו א"ל אינה מגורשת דהא לצעורה קא מיכוון ולא צערה תו מסיק ההוא גברא דא"ל לאריסי' כ"ע דלו תלת דלוותא ואכלו ריבעי' פי' כל עולם שוכרים פועלים שידלו וישקו השדות ג' פעמים בשנה ונוטלין רביעית השבח וההוא גברא התנה שידלה ד' פעמים ויאכל שליש התבוא' ואת הפירות דלי ד' ואכול תלת' לסוף אתא מיטרא פי' קודם שדלה רביעי רב יוסף אמר הא לא דלה רבה אמר הא לא איצטריך וכתבו התוס' והרא"ש והא דאמרינן בפ' השוכר את האומנים אתא מטרא בפלגא דיומא פסידא דפועלים הוא שאני התם דשכירי יום היו והרי לא עשו מלאכה אבל הכא נחות לי' לארעא מידי דהוה אשאר אריסין דלו תלתא ואכלי ריבעא אפי' אתא מיטרא ולא אצטריך כלל לדלות וכתבו הרי"ף והרא"ש והלכתא כרבה ולא דמי למתני' דאמרינן איצטלית דוקא קאמר דהת' קאמ' לצעורה קא מכוין כדאית' בסוגי' תו מסקינן בסוגי' תנן התם בראשונ' הי' נטמן מי שקנ' בית בבתי ערי חומה ביום שנים עשר לחדש כדי שיהא חולט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש לו מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס ואימת שירצה יבא הלה ויטול מעותיו אמר רבא מתקנותיו של הלל נשמע ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי מאתי' זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בע"כ אינה מגורשת מדאיצטרך לי' להילל לתקוני דנתינה בע"כ הוי נתינה מכלל דבעלמא נתינה בע"כ לא הוי נתינה ודתיקון תיקון ודלא תיקון לא תיקון. ואין להקשות א"כ למה הי' נטמן בראשונה מאחר דנתינה בע"כ לא הוי נתינה דאפשר בפניו לא הי' יכול להעיז שלא לקבל כאשר פי' התוס' מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בע"כ הוי נתינה וכתב הרא"ש הא דשקיל וטרי רבא בנתינ' בע"כ לאו לענין מתנת חנם איירי דמילתא דפשיטא היא דאינו זוכה בע"כ ולענין פריעת חוב נמי פשיטא דהוי פרעון ומיפטר אם זרק לו חובו בפניו בע"כ וכן נמי לענין פקדון כדתנן בפ' הגוזל בתרא הלוה מחבירו או הפקיד אצלו בישוב לא יחזור לו במדבר הא בישוב מחזיר לו אפי' בע"כ אלא הכא מיירי בדבר שהוא זקוק לקבל מחבירו וחבירו יש לו לזכות בד"א כנגדו כגון גט על תנאי דמאתים זוז ובתי ערי חומה והא דלא חייש בקושיות דרב פפא משום דס"ל דאם איתא דבע"כ הוי נתינה ה"ה נמי שלא בפניו ולא הי' צריך לתקן ואי משום ליחודי מקום שיתן שם מעות אפשר שיזכה לו ע"י אחר ע"כ. א"ד אמר רבא מתקנתו של הילל ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו בין מדעתו בין בע"כ הוי נתינה וכי איצטריך לי' הילל לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בע"כ הוי נתינה מתקיף לה רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ודלמא אפי' בפניו נמי מדעתו אין בע"כ לא והלל מאי דצריך לי' תיקן וכתב הרא"ש וז"ל בעל העיטור ז"ל כתב בשם ר' האי גאון ז"ל דהלכתא כלישנא בתרא ולא כדחויי דרב פפא וסבר רב האי דחשיב דברי רבא עיקר אע"ג דרב פפא בתרא הוא משום דרב פפא לא בא לחלק על רבא אלא נשא ונתן בדבריו כתלמיד לפני רבו והקשה בלשון ודלמא ואף לעצמו לא הוה הדבר ברור ורבא לא חש להשיבו כדפירש לעיל והרמב"ם ז"ל כת' דספק מגורש' היא וטוב להחמיר ע"כ ונראה לי שאין זה מדברי הרמב"ם אלא הרמב"ן כי הרמב"ם כתב שהוא גט פסול וכל פעם שכתב גט פסול פי' שלא תנשא לכתחלה כאשר נתן כללים בספרו וכ"כ עליו המ"מ וכן הר"ן שסובר כבעל העיטור שכתב כלשנא בתרא דרבא אלא לחומרא בעלמא פסלו אכן לא אוכל להשיג כוונת הרמב"ם כי מנין להחמיר ולעשות פסולים ואם הוא מסופק בהלכה אי הוה מגורשת ואינה מגורשת ע"כ וכן נראה לי עיקר כדברי הרמב"ן שבספק הדבר עומד וכן פסק הרשב"א דעיקר מגורשת ואינה מגורשת ותו מסיק אמר רשב"ג מעשה בצידן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כ"ע ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה וכתב הרי"ף וז"ל הלכך אצטלית דוקא בעי למיתב לי' ואי אבדה אע"ג דיהבה לי' דמים לא הוה גיטא וכתב עליו הרא"ש וז"ל יראה דמדעתו הוי גט ואע"ג דמחולין לך לא הוי גיטא שאני התם דלא ציערה אבל הכא דיהיבה דמי וציערה על גוף האיצטלית יכול למחול ע"כ ותימא א"כ לפירושו לא פליגי רבנן ורשב"ג אלא בנתנו שלא מדעתו וא"כ תיפשוט דנתינה בע"כ הוי נתינה והמחבר גופא הביא דברי הרמב"ן שבספק עומד וכן דעתו נוטה וגם רישא פי' להדיא דאיירי בקבלת הדמים מרצון הבעל ואפ"ה לרבנן לא אקיים תנאה דדוקא אצטלית קאמר אכן נראה לישב דעתו שסבר דהכא לא שייך לומר נתינה בע"כ מאחר שהיא חייבת איצטלית שלו והוא מבקש את שלו ואם אבד וצריכה לשלם לו וא"כ כל היכא שהיא רוצה להחזיר לו את שלו אפי' בע"כ איקרי נתינה כעין פריעת חוב אלא שהוא יכול לומר לא קיימת תנאך דוקא אצטלית התניתי וכל זה דוחק גם קשה לי מאחר דאמרינן לצעורי קמיכוין בתחלה שתתן דוקא את האצטלית מאי מועיל מחילה שלאחר זמן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה