אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ז › סימן ח

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן ח

סימן ז

מתני' לא תתיחד' עמו אלא ע"פ עדים על פי עבד ע"פ שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה בשפחתה ומסיק ת"ר ראוה שנתחיידה עמו באפילה או שישנה עמו תחת מרגלות המטה אין חוששין שמא נתעסקו בד"א וחוששין משו' זנות ואין חוששין משום קידושין ואיכא כמה אוקימתות בגמרא ונלאיתי לכותבם דלא ק"ל כהאי ברייתא אלא כמתני' בפ' הזורק דס"ל ב"ה כל היכא דאיכא עדי יחוד בנשואה חיישינן בקידושין וצריכה גט שני אבל לא בארוסה והיכא שראוה שנבעלה אפי' בארוסה חיישינן לקדושין כתב הטור וז"ל ואם פי' בפירש שלא יחול הגט עד שעת מיתה ונתייחדה עמו בינתיים בעדים או שנתן לה גט על תנאי ועדיין לא נתקיים אז איכא למיחש שמא בעל לשם קדושין ומ"מ לא תתגרש בו לכתחלה אבל נתגרשה בו תנשא לכתחלה ע"כ וטעמא כמו שכתבו התוס' לר"י דמהיום הוי כא"א לכל דבריה ולא שייך אליבי' חשש קדושין כיון שעדיין אינה מגורשת וטעמא דלא תתייחד הוי משום גט ישן א"כ כשפירש להדיא לכ"ע אין חוששין וכן כשמגרש על תנאי פי' ולא אמר ע"מ או מעכשיו אלא באומר אם לחוד דלא חל הגט עד שיתקיים התנאי וזה נגד מה שכתב הרמב"ם בפ"ח מהל' גרושין דבין תנאי דמעכשיו בין תנאי דאם כל שלא נתקיים התנאי אם נתייחד עמה חיישינן שמא בעל לשם קדושין ואזיל לטעמי' דס"ל דגם בתנאי דאם שייך למימר דמיד חייל גיטא שהרי כתב שם שאם נשאת עד שלא נתקיים התנאי לא תצא אבל כבר השיג בזה כי בודאי תצא והולד ממזר שאין מתחיל הגט אלא בעת שנתקיים התנאי ולקמן בפרקין נאריך בזה בע"ה. תוספ' והביאה הרי"ף והרא"ש לא תתייחד עמו אפי' בנה הקטן עמה לפי שאין בושה לשמש כנגדו ראוה שנים שנתייחדה עמו צריכה הימנה גט שני אחד אינה צריכה הימנה גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה הי' מעשה ואמר אין מצטרפין וכתב הר"ן וז"ל אחד אינה צריכה הימנה גט שני שאפי' קידש ממש בפניו אין חוששין לקדושיו שאין דבר שבערוה פחות משנים כדאיתא בפ' האומר דקדושין זה הי' מעשה ואמרו אין מצטרפין דאע"ג דלגבי ממון ק"ל בפ' זה בורר דהלואה אחר הלואה והודאה אחר הודאה מצטרפין לגבי אישות דשייך בדיני נפשות בבת אחת דווקא וכת' הרשב"א ומסתברא כגון שראה את העדי' אבל ראו אותו שנים מן החלון והן רואין ואינן נראין לו אין צריכה הימנו גט שני לפי שאדם יודע שהמקדש בינו לבין עצמה שלא בפני עדים אע"פ ששניהם מודים אינה מקודשת הלכך כשבעל זה שלא לשם קדושין בעל אלא לזנות בעלמא ע"כ כתב הרא"ש בתשוב' והטור הביאו וז"ל אחר שגירש ונתייחד עמה אח"כ וקודם שגירשה פעם שנית קדשה אחד לשם פלגש ושהתה שם שאסורה לשניהם וצריכה גט משניהם שודאי השני בא עלי' ונאסר' עליו כיון שהיא א"א משום יחוד של ראשון וצריכה גט משניהם ואע"ג דאמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה ולא חשבינן לה א"א ודאי לצאת מן השני בלא גט נחזור למשנה מה היא באותן הימים ר' יהודא אומר כא"א לכל דבריה ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת תנא ובלבד שימות ולכי מיית הוי גיטא והא ק"ל אין גט לאחר מיתה אמר רבה נעשה כמי שאומר מעת שאני בעולם ואע"פ שאמר מהיום לא הי' בדעתו אלא שאם ימות שיחול הגט שעה אחת קודם למיתה ור' יוסי מספקא אי מהיום ממש קאמר או מעת שאני בעולם קאמר הלכך הוי מגורשת וחייב במזונותי' פי' ואם זינתה קודם שמת הבעל צריך להביאה אשם תלוי וכן פי' התוס' והרא"ש וגירסת ר"ח נעשה כאומר ולאפוקי מגירסת רש"י באומר מעת שאני בעולם כו' והיינו שאמר בפירש ה"ז גיטך מעת שאני בעולם ומילתא באפי נפשי' היא ולא קאי ארישא אהרי זה גיטך מהיום אם מתי דהתם לכ"ע מגורשת משעת נתינה שאין זה נראה דלישנא דמה היא באותן הימים משמע דקאי אמאי דאיירי לעיל ועוד אומר רבינו יצחק דבהדיא משמע בתוס' דקאי אמהיום אם מתי דקתני ה"ז גיטך מהיום אם מתי מחולי זה הימים שבינתים בעל זכאי במציאותיה כו' ומייתי פלוגתא דהנך תנאי דבסמוך וכתב הרא"ש וז"ל וחכמים היינו ר' יוסי וקאמר דאיכא בינייהו דר' זירא אומר כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינו מגורשת הבעל חייב במזונות וכל היכא שאמר' בלשונם גט ואינו גט אינו חייב במזונות דלרבנן אית לה מזוני ולר' יוסי לית לה מזונות ואי גרסינן מגורשת לכל דבר מאי פריך חכמים היינו ר' יוסי והלכה כחכמים והיינו ר' יוסי דמתני' ע"כ ואף שאין הכרע לגירס' מ"מ נראה שיש לחוש לגרסינו דהוי ספק ואפ"ה אסורה להתייחד אפי' בלא עדי יחוד דשמא מגורשת היא משעת הנתינה שיתקיים התנאי ונמצא דהוי פנוי' וכל פנוי' אסורה להתיחד וכן דעת הרמב"ם:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה