ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן ב
מתניתין נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו ג' פעמים אם אמר על הן הן ועל לאו לאו הרי אלו יכתבו ויתנו וניחוש דלמא שיחי' דלאו לאו נקטי' פי' חולי השיגעון המלמד להרכין תמיד בהרכנות לאו או הן ואינו משיב שום דבר א"נ שיחי' דהן הן נקטי' אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן דאמרינ' בסירוגין חד הן ותרי לאו או חד לאו ותרי הן דבי ר' ישמעאל תנא אומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים ושלימות הגשמים בימות החמה ופריך מאי ניהו אילימא גלופקרי וסדיני ניחוש דלמא קורא אחדיה א"נ חמה אחדיה וכתבו התוס' דהכי פריך ולמה לנו לחישבו כשוטה ונאמר שאינו גט ונעגן אשתו חנם פי' דליכא למימר דתנשא ע"י ספק ולומר קורא אחדי' כו' אלא למה נאמר שאינו בדעתו בכה"ג ולא שיבדקו אותו אח"כ בע"א אלא בפי' ופררש"י בפירי שאינה מצוי באותה שעה וכתבו התוס' דאין לפרש ששואלין אותו אם רוצה פירות של ימות החמה בימות הגשמים או איפכא שאפשר למצוא כבושין בדבש או בע"א אלא ששואלין לו אם רוצה שילקטו לו מן האילן ע"כ בסוגיא והג' מרדכי כתב ר' ישמעאל פליג אמתניתין ונ"ל מדקאמר דבי ר' ישמעאל תנא ולא אמר תני דבי ר' ישמעאל ש"מ דבי ר' ישמעאל אבדיקה דמתני' פליג ומצריך לבדוק בענין הגט כדמפרש בירושלמי כיצד בודקין לאו והן אומרים נכתוב גט לאשתך כו' כדלעיל וא"ת ל"ל בדיקה אחרת והלא בדיקה דמתני' טובה הוא וי"ל דר' ישמעאל עדיף טפי דאין לומר שיחיא דהן ולאו נקטי' כאן כיון שאינו טועה כלל בין ימות החמה לימות הגשמים ואפי' בעינן ג' לאו וג' הן סירוגין לא בעי פי' ר"י עכ"ל אכן הרי"ף והרא"ש הביאו נמי הא דרבי ישמעאל משמע דלא פליגי וכן איתא בתוס' וז"ל אין נראה לומר דפליגי דבדיקה דמתני' למה לא תועיל אלא קתני בדיקה דעדיפא טפי דליכא למימר בזה דשיחי' דלאו לאו או דהן הן נקטי' כיון שהיא חכמה גדול' במה שאינו טועה בין ימות החמה לימות הגשמים ואפי' בעינן ג' לאו וג' הן סירוגין לא בעינן ע"כ ור' ירוחם כתב וכן דעת הסמ"ק דר' ישמעאל בדיקתו בחדא זמנא סגי לי' וקולא גדולה היא כי סתם בדיקה דתנא ר' ישמעאל מסתמא אמתניתין קאי דאיירי בג' בדיקות כדאיתא במשנה וה"נ הטור כתב שצריך בדיקות סירוגין כעין מתני' חד לאו ותרי הן וכו' ומצריך נמי בדיקת דר' ישמעאל הא דפירי ומסוגיא לא משמע כלל דבעי תרווייהו אלא דבשאר בדיקות בעי סירוגין אבל בדיקות דבי ר' ישמעאל נהי דבעינן ג' לאו וג' הן מ"מ לא בעינן סירוגין מאחר שיש לו חכמה להבין בין ימות החמה לימות הגשמים וכמו שפי' התו' והרמב"ם כתב שבודקין אותו לסירוגין וכתב אח"כ ובודקין אותו יפה הוא מרמז שצריך סירוגין ממש כדאיתא בסוגיא מ"מ קשה אמאי לא כתב הסירוגין כצורתו חד לאו ותרי הן אלא נראה בעיני שהרמב"ם סבר שצריך בדיקה יפה או הא דר' ישמעאל אינו סירוגין ממש חד לאו ותרי הן ומ"ה לא כתב להדיא סירוגין וכלל על הכל בכלל בדיקה יפה כך הוא דרך המחוור בעיני ולפי פי' המגיד משנה אבל הקאר'ו רצה לפרש דלא בעי כלל ששה בדיקות חד לאו ותרי הן או חד הן ותרי לאו אלא בין הכל ג' בדיקות ולא מחוור כלל להיות חולק על רוב המפרשים גם התוס' פירשו דאין לפרש כלל שיהא סגי בתלת זימנא כי ששה בעי וכתבו תוספת דבדיקה זו מפורש בירושלמי כיצד בודקין לאו ותן א"ל נכתוב גט לאשתך אמר הן לאמך לבתך אמר לאו לאחותך אמר לאו פי' אחר הן של אשתך שואלין אותו על האם ועל הבת ועל האחות אכן מאחר שהרמב"ם והטור לא הזכירו אלא כותבין סת' משמע דס"ל דלאו דווקא קאמר הירו' דבעי הך בדיקה: