אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ז › סימן א

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן א

פרק ז

דין מי שאחזו קורדייקו' והוא שגעון חול' שיש לו רפואה ואמר כתבו וחתמו ותנו גט לאשתי לא אמר כלום ואפי' נתנו בשעה שנשתפה אלא כתבו קודם שנשתפה מיהו מגורשת, אמר כתבו ותנו גט לאשתי ואחזו קורדייקס וחזר ואמר אל תכתבו כותבין ונותנין כשנשתפה ואינם צריכים לחזור ולשאול אותו אבל אי כתבו קודם שנשתפה אינו גט. וכן שכור שהגיע לשכרותו של לוט דינו כמו שאחזו קורדייקוס ואם הוא ספק אם הגיע לשכרותו של לוט הרי זו ספק מגורשת. וכל חולה שמצוה לכתוב גט מחמת חליו צריך לדקדק היטב בשעת כתיבה שלא יראו בו השתנות דעת בענין השטות. ואי יש לחוש לעיגון א"ע בדיקה, כלל כל זמן שלא ראינו בו דנשתנה ודעתו משובשת אבל אמר כתבו ונשתתק מחמת. החולי צריך לבדוק בו היטב שלא נשתנה דעתו לשטות וכמו שמבואר בסי' ב':

מי שאחזו קורדייקוס פי' שם שידה השולטת על שותה יין מגיתו ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום. אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך פי' לאו אמי שאחזו קאי אלא אדם שנעשה אלם מחמת חולי והרכין בראשו ובדקו אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו כתבי התו' הא דאמר אם אומר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום איירי אפי' אמר כתבו ותנו ונראה בעיני הא דלא קתני במתני' תנו רבותא קמ"ל דאפי' אמר כתבו לב"ד והם כתבוהו ואח"כ נפקח ורוצ' ליתן הגט בישוב הדעת דאמרינן לא אמר כלום וכאלו נכתב שלא לדעתו וצריך לכתוב גט אחר וכתב הרמב"ם והטור הביאו שאם הוא שיכור שיגיע לשכרות של לוט דינו כאלו אחזו קורדייקוס שלא אמר כלום הי' ספק אם הגיע לשיכרות של לוט הרי הוא בספק ועיין בב"י באה"ע סי' קכ"א ופליגי ר"י ור"ל היכא שאמר כתבו ואח"כ אחזו קורדייקוס ר"ל אמר כותבי' ונותני' לאלתר ור' יוחנן אמר אין כותבין אלא לכשישתפה מ"ט דר"ל דקתני אין דבריו האחרוני' כלום ור' יוחנן אמר לך אין דבריו האחרונים כלום דלכי מיתציל לא צריך למיהדר לאמלוכי בי' ולעולם אין כותבין אלא לכשישתפה במאי קמיפלגי ר"ל מדמי לי' לישן ור' יוחנן מדמי לי' לשוטה והלכתא כר' יוחנן לגבי ר"ל וכתבו התו' והרא"ש צריך ליזהר בשכיב מרע שצוה לית' גט שתהא דעתו מיושבת עליו ואף בשעת כתיבה משום דחולה פעמים שדעתו מטורפת עליו ועיתים חלים עתים שוטה ואפי' ר"ל דמדמי קורדייקוס לישן משום דסמי' בידן פי' רפואתו בידינו כדאית' בסוגיא ושמא אפי' לר' יוחנן כישן דמי משום דלא מחוסר מעשה דרגיל שתתיישב דעתו ממילא וטוב ליזהר והטור נמי כתב כן וכתב עליו וז"ל ובעל העיטור כתב שאין צריך אלא כיון שצוה לכתוב כותבין אפי' נשתתק וא"א כתב כסברא ראשונה ואיני יודע ממה ידע הטור שבעל העיטור כתב שאין צריך להזהר בו ולראות בו אם דעתו מיושב' נהי דאין צריך ג' בדיקות מ"מ בקל נוכל לראות אם דעתו מיושבת עליו שלא יהא כשוט' בפרט מאחר שכבר צוה לכתוב וליתן אכן ראיתי בקאר"ו שהביא לשון בעל העיטור וז"ל ומסתברא דאמר כתבו ואחזו קורדייקוס דדעת' שגשת' הוא דאין כותבין אלא לכשישתפה אבל ש"מ שאמר כתבו ונשתתק כותבין ונותנין עד שעת נטילת הנשמה דדעתא צילתא וכחישותא הוא דנקטי' דלא מחזקינן לי' כדעתא שגשת' תדע דהא בשמיעת הקול פעם א' דיו ובנשתתק מתוך חליו דיו בהרכנת הראש אחד כדגרסינן בירושלמי ש"מ דלא מחזקינן לי' כשוטה ואיכא מאן דאמר נשתתק ספק שוטה ולא דייק לן ואם איתא כי בדקינן לי' שלשה זימנין מאי הוי להוי בשעת בדיקה כחלים ובתר הכי כשוטה וליחוש דלמא פקח ונשתטה הוא ולעולם יהא צריך בדיקה עד שיגיע גט לידה דהא אין כותבין עד שישתפה ועוד שיטה בבדיקה לא יהיב גיטא אלא ש"מ דנשתתק לאו כספק שוטה הוא ש"מ והא דאמרינן שיחי' דלאו לאו נקטי' לאו משום שוטה דשוטה כחדא מינא לא צריך אלא מינא דחולה הוא לא כמו שוטה ומעשה בא לידי בש"מ שאמר כתבו גט ונשתתק מתוך חליו והי' לו אח במדינת הים וכתבו ונתנו לה על פיו עכ"ל, משמע להדי' דמוקמי' בחזקתו הראשון כ"ז שלא ראינו בו שטות ואולי דברי התו' ג"כ כיונו זה שצריכין להזהר בו שלא יראו השטות וכן נראה בעיני עיקר שאין צריך בדיקה יתירה דלא מחזקינן כלל כשוטה אכן מה שדעת הטור דאפי' בנשתתק דמתניתין שנשתתק פתאום כך הוא לא נהירא דזהו מחזקינן כספק שוטה כמו שפירש"י על הא דאמר ודלמא שיחי', דלאו לאו נקטי' פי' חולי שגעון המלמדו לאו לאו. וכן דעת הרמב"ם שכתב וצריכים לבדוק יפה יפה שמא נטרפה דעתו מה שהקשה א"כ מה תועיל הבדיקה יהא בעתים חלים ובעתים שוטה י"ל כגון שבדקו היטב ויצא מידי ספק שוטה אבל ש"מ שכבר נפל למשכב והכביד חליו עד שנשתתק כל זמן שלא ראינו בו השתנות דעת משובש ויש לחוש לעיגון אפי' בלא בדיקה ראוי לסמוך על בעל העיטור וליתן הגט קוד' שימות ודין הגוסס כתבתי בחידושי סי' ט"ז:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה