ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ו · סימן טז
מתניתין אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתבו אחד כותב וכולם חותמין לפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל ולעיל בפר' ב' סי' ס"א כתבתי דשנים משום עדים ואינך משום תנאי וכ"מ לקרוב ופסול כו' ומסיק ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב ע"י כולם כולכם כתבו אחד כותב במעמד כולם הוליכו גט לאשתי אחד מוליך ע"י כולם כולכם הוליכו אחד מוליך במעמד כולם וא"כ משמע מהא דכולכם כתובו לא בעינן אלא שאחד כותב במעמד כולן אבל לענין חתימה סגי בשנים מהן ובמתני' קאמר דכולן חותמין ובע"כ צ"ל דמתניתין מיתני בטעות וכולכם חתומו הוא או חסר מילת חתומו וה"ל למימר כולכם כתובו וחתומו וכן משמע להדיא מדברי הרמב"ם והטור ומסיק איבעי' להו מנה אותן מהו רב הונא אמר מנה אינו ככולכם ר' יוחנן משום ר' אליעזר דמן רומה אמר מנה הרי הוא ככולכם אמר רב פפא ולא פליגי הא דמנה כולהו הא דמנה מקצתייהו אמרי לה להאי גיסא א"כ אכולהו קפיד מנה מקצתייהו שלא קפיד אלא מכוון למעוטי השאר שלא נמנו לכל הני מכוון ולא שיחתמו כולן כיון דלא מנה לכולהו הוברר שטורח הדבר עליו וחדל לו מדעתו הראשונה ואפי' המנויין אינן צריכין לחתום אלא מקצתן דהיינו שנים ואמרי לה להאי גיסא מנה מקצתן גלי דעתי' דאהני קפיד וצריכין כל מנוים לחתום מנה כולן כיון דלא אמר כולכם לא הקפיד אלא לומר בפני מנין זה ולא שיחתמו כולם וכתב הרא"ש הלכך בכל ענין הוי מנה ככולכם והנה הלשון לכאורה ממש ככולכם וצריך שיכתבו כולם אף אותם שלא מנה מה שמנה מקצתן בא להודיע שדקדק על החתומים שהיו הרבה ולא שיחתמו שנים מהם והא שלא מנה כולהו אטו כי רוכלא ליזל ולימני' אבל אין זה מן הסברא וגם הל"ל כולכם בשלמא אם מנה כולם בא לפרש דבריו באריכות ולבאר היטב אבל במנ' מקצתן אי הוה דעתו אכולהו הל"ל כולכם ועיקר כפירש רש"י דכל המנויין קאמר ומסיק אתקין רב יהודא בגיטא דכולכם פי' בגט שאדם אומר במעמד רבים ויש לחוש שמא יאמר לכולכם איכוין ולא יחתמו כולם ונמצא הגט בטל התקין כתבו או כולכם או כל חד וחד מנכון חתומו או כולכון או כל תרי מנכון אובילו או כולכון או כל חד וחד מנכון אמר רבא זימנין דגאיז לי' לדיבורי' ואמר כולכון ולא אמר כל חד וחד מנכון ואתא לאיפסולי דשמא לא יהא אחד במעמד כתיבתו או לא יחתמו כולם אלא אמר רבא כתובו כל חד מנכון חתומו כל תרי מנכון אובילו כל חד מנכון וכתב הטור וז"ל פירש"י תקנו חכמים בגט שאדם מצוה לכתוב במעמד רבים שיכתבו בפירוש שכך אמר כתבו לאחד מכם שלא יטעו לומר שצוה לכולן ומשמע מדבריו שפירש שכך אמר אפי' אמר סתם ושאר מפרשי' פירשו שתיקנו שיפרש דבריו ומיהו כתב גאון אפי' בתר תקנה אי אמר סתם ולא אמר כולכם כשר אע"פ שאמר במעמד כולם ע"כ וכן פירש הרמב"ם שתיקנו שיאמר כן ו' ירוחם כתב והשתא תקינו רבנן דגיטא שאם אמר כולכם כתובו שר"ל שום אחד מהם וכן אמר כולכם חתומו שר"ל שנים מכם כו' עיין בב"י סי' ק"ך שיישב דברי ר"י קצת וחלילה לפרש כן שתקנו רבנן להכשיר גט פסול שלא נכתב או נחתם כמו שצוה הבעל כתב הרמב"ם היכא שמנאם בין שמנאן כולן בין שמנאן מקצתן ואמר להם חתומו ה"ל כאומר כולכם חתומו ואחר כך כתב מת אחד מהן קודם החתימו' הרי הגט בטל ויש לתמוה ואמאי והוא מנ' ספיקא הוי ואין לדחות ולומר דמת אחד לא קאי אלא אאומר כולכם בהדיא דלישנא דמתני' הוא ולא קאי אלא אמר בהדיא דאין זה במשמע שכיון שכתב דמנ' הוי כאומר כולכם ואפשר דטעמא דהרמב"ם משו' בירושלמי אמרו המונ' הרי הוא כאומר כולכם ולא חילקו בין מנה כולם למנ' מקצתן ואע"ג דרב פפא מפליג בינייהו בני מערבא הוו בקיאי בדברי ר' יוחנן טפי מרב פפא עכ"ל ב"י ע"כ. ולי נראה אגב שיטפא שאמר הגט בטל אכולהו ועיקרו קאי אכולכם אבל חלילה להקל ולומר שאינה מגורש' כלל ותהא מותרת להתייבם או קבלה קידושין מאחר להתיר' בלא גט ולומר שאינו גט כלל והקידושין לא חלו כלל. כתב הרא"ש בתשובה וז"ל על גט שניתן בפני עדים שאינם יודעים בטיב גיטין דע כי הדבר קשה מאוד כי מרבים ממזרים בישראל ואם באנו לפסול למפרע קשה הדבר מאוד אבל מכאן ולהבא טוב לפרסם ולהכריז שאל ישתדל אדם בנתינתו אלא הבקיאים בהם עכ"ל:
הדרן עלך פרק התקבל