אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ו › סימן ה

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ו · סימן ה

סימן ד

מסקינן בסוגיא ההוא דהוה קרי לי' נפאתה אזל סהדי וכתוב תפאתה אמר רב יצחק בר שמואל בר מלתא משמי' דרב עשו עדים שליחותן מתקיף לה רבה מי קאמר כתבו חספא והבו לה אלא אמר רבא ודאי אי כתבו סהדי גיטא מעליא ואבד עשו עדים שליחותן מתקיף לה רב נחמן מי קאמר כתבו ומנחו בכיסייכו אלא אמר ר"נ בר יצחק כותבין ונותנין אפילו ק' פעמים כתב הרי"ף דכן הלכתא דאם נאבד הגט כותבין כמה פעמים וכתב הרא"ש מדברי התוס' בשם ר"י מיהו אי לא נאבד ומסופקין אם הוא כשר אם לאו מכמה חומרית שנהגו להחמיר ואין להם שורש ועיקר מן התורה הרי עדים עשו שליחותן אם הוא כשר לפיכך טוב להנהיג שיאמר הבעל לסופר ולעדים לכתוב ולחתום עד שיהא הגט כשר לדעתם בלי שום ספק ופיקפוק ע"כ וכ"כ הר"ן והג"ה מיימוני כתבו בשם ר"ת והסמ"ג שבתחל' כשאומר לסופר לכתוב יאמר לסופר אני נותן רשות לכתוב הרבה גיטין כמו שתחפוץ עד שיהיה לדעתך או לדעת הרב שבעיר וכן יאמר לעדים לחתום הרבה בהרבה גיטין בלא רשותו עד שיהי' הגט לדעת כלם ע"כ וכתב הר"ש בר צמח שיש להקל ולומר כיון שאמר כתבו מאחד עד מאה עד שיצא אחד שהוא כשר והגון כתיקון חז"ל דעתו הי' עד שיזדמן להם אחד כשר לפי דעתם ומה שאמר לפי דעתם דאדעתייהו מגרש כיון שאין שם אלא הם ע"כ ואין הכרע לקולתו להקל באיסור א"א וכתב עוד שמא נאמר דלא אמרינן דעשו שליחות אלא כשנכתב ונחתם אבל אם עדיין לא נחתם לא נגמר הענין וכותבין אפי' ק' שלא עשו שליחותן ואפי' חתם בו עד אחד כיון שלא חתם השני לא גמר הענין ג"כ ויפה עשה שכתב בלשון שמא שלא החליט הענין להתיר כי לא נרא' כלל סברתו דמה לנו בכך שלא נגמו' ס"ס הסופר גמר שליחתו כהוגן והוא כשר ומונח לפנינו וכן העד שחתם עמו גמר שליחותו ומהררא"י כתב בכתבים סי' ל"ח וז"ל מורי הגאון הי' מדקדק לומ' עד שיהא כשר לדעתו בין בכתיב' בין בחתימה שאם יאמר בכתיבה לחודי' אולי יהי' שום ספק בחתימה ואז עשה הסופר שליחותו כדאיתא בתוס' פ' התקבל שאם יש שם נדנוד כותבין וחותמין אפי' מאה פעמים וכן באשיר"י ע"ש ומסתמא ה"ה לעדים ג"כ ואולי לאחר שיחתמו יראו שום נדנוד בכתיבה מה שלא ראו קודם חתימה ע"כ וכן המנהג וזהו הנוסח פלוני בן פלוני הנני מצוה לך שתכתוב גט לאשתי לשמי פב"פ כדי לגרש בו אשתי פלונית בת פלוני כדי שתתגרש בו ממני ותהא מותרת לכל אדם לשמו ולשמה ולשם גרושין ותכתוב לי גט מאחד עד מאה עד שיזדמן אחד שהוא כשר בכתיבתו ובחתימתו לדעת הרב המסדר גט זה וכתב הקאר"ו וז"ל וכתוב בקונטריסי' שנמצא כתוב בשם ר' יחיאל ור"י קלצין שאין לעשו' כן משום דתלי בפלוגתא אי יש ברירה ור"י לטעמי' דפסק דיש בריר' אפי' מדאורייתא לכן די שיאמר לסופר ולעדים שיכתבו ויחתמו כ"כ שירצה אבל לר"ת דאין הלכה כראבי"ה יש לחוש לכן יש לבעל לחזור ולצוות לעדים בכל פעם גם הכל בו כתב דיש מגמגמי' על דברי ר"י גם בהגהת מרדכי כתוב דברי ר"י קלצין ואח"כ כתב בהג"ה ומיהו נהגו כפר"י ואע"ג שהפוסקים סתמו דבריהם כדברי הנ"ל נ"ל שאם הבעל מצוי בעיר טוב שיחזור ויצו' בכל פעם למיחש לדברי ר"ת היכא דאפשר ע"כ ולא נהירא לי כלל לדמות זה לענין ברירה מאחר שאמר עד שתהא כשר לדעת הרב כו' א"כ הוי כאלו פי' להדיא שהראשונים בטלים אלא בזה האחרון יהי' נגמר שליחותו ועוד שהרי רוב הפוסקי' פסקו בזה כר"י ואע"פ שרוב הפוסקי' ס"ל דלא אמרינן ברירה מדאורייתא ובלקוטי' מצאתי טעם אחר לחומרא וז"ל ויאמר לסופ' שיכתו' גט לאשתו מא' עד מאה עד שיהא טוב לדע' הרב ואז אם אירע בו פסול בגט יכול לכתוב אחר ובל"ה אינו גט אם יכתוב אחר דכבר עבר שליחותו כדאיתא בתו' פ' המקבל מיהו אעפ"כ אנו נוהגין לחומרא לשלוח אחר הבעל בכל פעם שאבד הגט ולצוה לסופ' ולעדים פעם שנית ויראה לי הטעם דשמא ימות הבעל בעיכוב הגט ע"כ מצאתי ומיהו נראה דאפ"ה יאמר כדלעיל דשמא ישכח ולא יצוה שנית ותמיהני להדי' בהשולח אמר דכי אמר הטוב והמטיב לא בטל השליחו' ואין לי תמי' כלל דהתם איירי בלא ביטול הגט כלל ולא אמר הטוב המטיב לחודא ואף הבעל הי' מודה שלא ביטל בפירש אלא בלבו פסקינן כאביי דגלוי דעת בגיטין לא הוי כפירש אבל הכא חיישינן שמא שמע בדבר וביטל להדיא ובפרט שיראה שאירע פסול בגט יאמר סמנים מילתא הוא שלא לגרש כלל ודוקא לכתחלה אבל בוודאי אין לחוש בדיעבד לכך דאל"כ למה הצריכו לומר מאחד עד מאה כו' שאם ישכח לצות שני' אלמא דבדיעבד כשר וכן הוא המנהג לצות שנית אבל מ"מ אין להחמיר כ"כ ולהרבות בדברים כמו בראשונה אלא לקצר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה