ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ו · סימן ד
אמר רב אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה ור' חנניא אמר עושה אשה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה מ"ט דרב אבע"א משום בזיון דבעל שסבר קל אני בעיני' שאין רצונה לקבל הגט מיד שלוחי אבל אי עבדי' שליח לקבל הגט מידו הא ידע מזה וליכא למיחש לתקלה ואיבעית אימא משום חצרה הבא לאחר מכאן פירוש לאחר שנתן הבעל הגט בחצר של אחרים הקנתו דההוא לאו גיטא דאיבעי' לן לקיומי ונתן בידה או בחצירה וזה בשעה שנתן לה לאו חצירה היא מאי בינייהו איכ' בינייהו דקדמי' איהו ושווי' שליח מעיקרא וכתב הרי"ף והרא"ש הביאו וז"ל הא מילתא חזינא בה פלוגתא ביני רבוותא איכא מאן הלכתא כר' חנני' ומסייע להאי פיסקא מעובדא דהאי גבר' דשדר גיטא לדביתהו אתא שליח אשכחה דקא ליישי ואמר לה הא גיטך אמרה לי' ליהווי בידך כלומר הוי את שליח דידי לקבלה אמר ר' נחמן אם איתא לדר' חנניא עבדינן בה עובדא א"ל רבא והא לא חזרה שליחות אצל הבעל שלח לקמי' דר' אמי שלח לי' לא חזרה שליחות אצל הבעל ר' חייא בר אבא אמר נתיישב בדבר הדר שלחוה לקמיה דרב חייא בר אבא אמר כולי האי שלחו ואזלו כי היכי דמספקא לדידהו ה"נ מספקא לן לדידן הוי דבר שבערוה וכל דבר שבערוה חולצת ולא מתייבמת הוה עובדא ואצרכה ר' יצחק בר שמואל בר מרתא גט וחליצ' גט מחיי' וחליצ' לאחר מיתה אלמ' מדלא מספק' לי' למאן דאיסתפקא לי' אלא משו' דלא חזרה שליחות אצל הבעל ומאן דבטלי' לגיטא נמי לא בטלו אלא משום דלא חזרה שליחות אצל הבעל מכלל דאיפשיטא להו לכולהו דהלכתא כר' חנניא דאי ס"ל דהלכתא כרב אפי' חזרה שליחות אצל הבעל לא הוי מספקא להו דגט פסול הוא הלכך הלכה כר' חנניא והדין הוא סברא כרב האי גאון ומסתברא כוותי' ע"כ ואף, שרבו מתירים כגון ר' האי ור"ח ורי"ף והרמב"ם והרא"ש והרשב"א כתב נמי שכן עיקר וכדאי לסמוך עליהן להתיר בדיעבד אבל לא לכתחילה כלל גם רבו האוסרים כגון ה"ג ור' שמואל בן חפני ובעל התרומות וכן נמצא כתוב בשם ר"ת והר"ן נמי כתב וז"ל ואחרים דוחין דליכא למיפשט מהא דק"ל כר' חנניא אלא היכא דוקא דליכא בזיון דבעל כי הכף דכיון דקאי ולשה ליכא בזיון אבל היכא דאיכא למיחש לבזיון דבעל אפשר דלא ק"ל כוותי' ולא נהירא דבכה"ג נמי איכא בזיון כיון שלא הפסיק' לשתוק לקבל גיטה אלא הכא הוא דאיכא למימ' דהני עובדא לא מוכחי מידי דהא אינהו לא שלחו לקמי' דר' אמי אלא אי איכא למיחש אי חזרה שליחות או לא ומשכחת לה אפי' אליבא דרב כגון דבעל לא קפיד וליכא משום בזיון דידי' ודיד' דקדים איהי ושוויי' שליח וליכא משום חצירה הבא לאחר מכאן ורב נחמן נמי איתא לר' חנניא דקאמר ולאו דפשיטא ליה דאיתי' הילכך חיישינן לדרב ואין עושה שליח לקבל גיטה ואם עשאתו חולצת ולא מתייבמת ע"כ וכדבריו נראין להחמיר מדקאמר אם איתא לר' חנניא כו' משמע דאין הלכה כוותי' וכן עיקר: