אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ו › סימן ב

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ו · סימן ב

סימן א

דין שעשתה שליח לקבלה צריך השליח שטר הרשאה ויבואר בו דין כתיבתו החתומים על הרשאה צריך שיהיה חתימתן ניכר במקום הנתינה ואם קיימו אותן ג' עדותן צריך שיהיה עדות הקיום של אותן ג' ניכרות במקום הנתינה ולא סגי אם יכיר שנים מהם וצריך האשה שעשתה שליח להיות גדולה בשנים ובסימנים ואם אין שנים ידועים כ"א ע"פ האב צריך ריבוי שערות ושיהיו השערות גדולות ושחורות ובשעת נתינת הבעל הגט לשליח צריך הבעל לג' דיינים כשרים שיכירו חתימת הרשאה ואח"כ יסדר הגט ויתנהו בפניהם ויבואר בו איך יאמר בשעת הנתינה ושצריכים הדיינים לכתוב עדותן שניתן לפניהם וליתן למשלח להיות לה לראיי' וגם הבעל יכתוב למטה מכתיבתן וחתימתן שזה העדות כשר שניתן הגט בפניהם בתורת קבלה וגם יבואר שאינו נכון לעשות שליח לקבלה וכן אנו נוהגין:

ואם עושה שליח להולכה ונתן לו רשות שיעשה שליח אחר תחתיו צריך ג"כ אותו שליח שטר הרשאה ויבואר שראוי לכה"ג שלא לכתוב באותו הרשאה וכיון שיגיע ליד אשתי פלונית בת פלוני מידו או מיד שלוחך או שליח שלוחך כו':

כתב הטור מדברי הסמ"ק וז"ל שליח לקבל' צריך שטר הרשאה וז"ל לזכרון עדות שהיתה בפנינו ח"מ בכך וכך לירח פלוני בשנת כך וכך לבריאת עולם למנן שאנו מנין כאן במתא פלוני' דיתבא על נהר פלוני. איך מרת פלונית המכונה פלונית בת פלוני העומדת היום במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני מינתה בפנינו את פלוני בן פלוני להיות שליח לקבל גיטה מיד פלוני בן פלוני המכונה פלוני בן פלוני בפנינו אמרה לזה פלוני בן פלוני שלוחה התקבל לי גיטי מיד פלוני ותהא ידך כידי קבלתך כקבלתי ותזכה לי בו ותקבלהו לי ומיד כשיגיע הגט לידך אהי' מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם ומה שנעשה בפנינו ושמענו וראינו כתבנו וחתמנו לראיי' על מינוי שליחות קבלת גט והכל שריר וקים ויחתמו בו שני עדים כשרים וצריך שיהיו בני אדם ידועים שתהא חתימתן ניכרת במקו' הנתינ' ואף אם יקיימהו בהנפק צריך שתהא חתימות הדיינים ניכרת וידועים לבני מקום הנתינה. וגם צריך ליזהר ולדקדק שתהיה אשה שעשאה שליח לקבלה גדולה בשנים ובסימני' ואם אין השני' ידועות כ"א על פי האב צריך ריבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן. ובשעת נתינת הגט לשליח יושיב בעל ב"ד כשרי' שאין קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה ולא לשליח לקבלה ויראה שטר ההרשאה עם חתימות הניכרות ואחר שיכירו חתימות ההרשאה יביא הבעל הגט ויקראוהו הגט קודם הנתינה ויחזירוהו לו ויבטל כל מודעות ויתנהו ליד השליח ויאמר התקבל גט זה לפלונית אשתי המכונה פלונית בת פלוני והרי היא מותרת לכל אדם ולא יטיל בו שום תנאי ויקראוהו אחר הנתינה והדיינים יכתבו עדותן וימסרו ליד השליח. וזה לשונו. בכך וכך לשבת כך וכך לירח פלוני בשנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במתא פלונית דיתבא על נהר פלוני אנו ב"ד חתימת מטה במותב תלתא הוינא ובא לפנינו פלוני המכו' פלוני בן פלוני העומד היו' בפלונית מתא דיתבא על נהר פלוני וגירש לאשתו פלונית בת פלוני. ולא יכתבו שם מקומה כיון שאינה עומדת שם לקבל גיטה מפלוני בעלה. ונתן גיט' ביד פלוני בן פלוני שעשאתו אשתו שלוחה לקבל גיטה מיד בעלה פלוני בן פלוני ואמר לו התקבל גט זה לאשתי פלונית המכונ' פלונית בת פלוני והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו ביטל לפנינו כל מודעי דהוו לי' שאם מסר שום מודעא שתהא מבוטלת ולא נתן שום תנאי בגירושין אלא גרשה גירושין גמורין והגט קראונוהו וראינוהו כשר כדת וכהלכ' ומחמת שראינו גירושין פלונית בת פלוני או פלוני בר פלוני או פלוני בעלה שנתן גט ליד שלוחה לקבלה כתבנו לה שטר זה להיות בידה לראיי' שריר וקים. פלוני בן פלוני דיין. פלוני בן פלוני דיין. פלוני בן פלוני דיין. וגם הבעל יכתוב תחת החתימות כך אני פלוני בן פלוני במתא דיתבא על נהר פלוני בפני ב"ד פלוני ב"פ. ופלוני בן פלוני. ופלוני בן פלוני. החתומים בשטר שלמעלה וגירשתיה בגירושין גמורים ובטלתי כל מודעי ובלא שום תנאי ככל הכתוב למעלה ושטר' וחתימת' הוא מאתי ובעבור שהכל אמת כתבתי גם אני שטר זה להיות להם גם כתב ידי לראיי' ולזכות שלא יהא לי פתחון פה לערער על דבר זה הכל שריר וקים פלוני בן פלוני ע"כ מדברי הרי"ף והפליג להחמיר ואחר כל זה כתב הנה פירשנו דין שליח מקבלה אבל נכון שלא תעשה אשה שליח לקבלה שאין אדם יכול לצאת ידי חובתו נקי. וצריך שיהא ג' דייני' בשעת נתינה שיכירו החתימות שחתמו בשטר שעשאתו שליח לקבלה ולא סגי בחתימות שיקיימוהו מעיר לעיר דשמא לא יכירו החתימות מכולם וצריך לקיים כל שלשה בגט דקיום שטרות בשלשה לכך נכון להחמיר שלא לעשות שליח לקבלה ע"כ. והאידנא בכל גליל תפוצתינו לא נהגו בשליח לקבל' ובנוסח שליח להולכה נמי כתב וז"ל מדברי הרי"ף מה שכתב בתיקון שטרות שטר הרשאה לשלוח גט ממקום למקום נראה שאין צריך אלא לפי שכתוב בה שנותן הבעל לשליח רשות לעשות כמה שלוחים ואפילו לא יחלה ולא יאנס ע"כ בתשובה. והורגלו לעשות הרשאה לשלוח גט וז"ל בפנינו עדים ח"מ בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני בשנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במתא פלוני אמר פלוני בן פלוני לפלוני בן פלוני הולך גט זה לאשתי פלונית בת פלוני ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשייתך כעשייתי ונותן אני לך רשו' לעשו' שליח ושליח שליח עד מאה וליתן גט זה לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך והגט שנעשה עליו פלוני בן פלוני שליח להוליכו ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בפלונית מתא בכך וכך בשב' בכך וכך לירח פלוני בשנת כך וכך לבריאת עולם ועדיו החתומי' בו פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני. ובפנינו ביטל פלוני בן פלוני הבעל כל המודעות שמסר על גט הזה וגם בפנינו קבל עליו פלוני בן פלוני הבעל שלא יבטל את הגט ואת השליח ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו וימסרנו הבעל לשליח בפני עדים ויקראוהו לפני מסירה ולאחר המסירה וכך יאמר הבעל לשליח הולך גט זה לאשתי פלונית בת פלוני ותהא ידך כידי ופיך כפי ועשייתך כעשייתי ותהא מגורשת ממני ותהא מותרת לכל אדם. וקודם מסירתו לשליח יבטל כל מודעי דאית ליה וגם יקבל עליו חרם שלא לעשות בטול בגט והשליח אומר לאשה הילך גט פלוני בעלך המכונה פלוני בן פלוני והתקבלי גיטך והרי את מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. ואם הבעל רך בשני' טוב להצריך לדקדק אחריו אם הביא סימני' כשעושה שליח שאין קטן עושה שליח ומיהו אם יש לו זקן בפניו אין לחוש ע"כ. וכתב מהר"א בכתבי' סי' ט"ו וז"ל ומה שתמהת עלי בטופס ההרשאה שאני כותב ממש לשון סמ"ק דלא כתב כשיגיע גט זה לידה וכתבת דאפשר הסופר דילגו בסמ"ק והבאת ראיי' מתשובות אשר"י שכתוב בו. יותר ממה שתמהת עלי הפלא ופלא לי עליך לומר דכל הסמ"ק שנתפשטו בכל תפוצות הגולה ונתגדל בהן ולא הוגה באחד מהן מיד שום למדן ועוד אמאי לא דייקת באבן העזר דכתב טופס בהרשאה משו' תשובות הרא"ש ממש בסמ"ק והיא תשוב' שכתב ממ"נ סדור הרא"ש היא אלא שהשיב לאחר שכתב ובאותו ההרשאה כתב גם שהקנה לשליח ד' אמות בחצרו וכי נכתוב גם אנו הכי וודאי מימינו לא שמענו כך. ודע לך כי עתה זה שלשים שנה בתחלת קביעתי במרפור"ק שלח מהר"א ז"ל מאשפורק למדינת קרנסין וכתב להר"י צרפתי שישב שם באותו זמן לסדר נתינתו וכתב לו שכל הגט והרשאות הי' מסודרים כמו שקבל מהרב הגדול מהר"י מוילין ז"ל והר"י הנ"ל נטל רשות ממני לסדר נתינת הגט וכתבתי לו שישלח לי הגט והרשאות כדי לידע סידור הרב הגדול וכן עשה ומצאתי למעט נוסח ההרשאה טפי עדיף משום דאיכא למיחש שמא יארע קלקול מרוב הכתיבה ומתבטל השליחות והכי אמרינן בריש גיטין אתי למיגזייה ומה בכך אי גזייה ומתבטל השליחות אלא משום עיגונא חשו ולהכי כו'. וכתב הקאר"ו וז"ל דתמיה ליה מלתא טובא שחסר בלשון שטר שליחות זה. וכיון שיגיע ליד אשתי פב"פ מידך או מיד שלוחך או שליח שלוחך כנזכר תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם א והגט שעושה עליו פב"פ וכו' ומצאתי למהר"ר ישראל שתמה עליו חכם אחד על שכתב ממש לשון סמ"ק ולא כתב כשיגיע גט זה לידה והשיב דכל סמ"ק שנתפשט בגולה נופל בהם טעות ובחיבור הרב הגדול מהר"י מוילין נוסח ההרשאה כסמ"ק ועל דא אני סומך טפי מעל מנהגם וסידורם ונראה טעם וסברא דכל מה שנוכל למעט ההרשאה טפי עדיף משום דאיכא למיחש שמא יארע קלקול מרוב הכתיבה ומתבטל השליחות אלא משו' עיגונא חשו להכי עכ"ל. ולע"ד נראה הטעם שלא נכתב בסמ"ק הוא לפי שאם נותנו עתה צריך להוסיף בו דברים ולכן הניחו חלק כדי שכל א' יכתוב כפי מה שיזדמן לו אם בתנאי אם לא בתנאי וראיי' מה"ל גט דמרדכי שכתב ויאמר לו בפניהם הילך גט זה כו' הרי שבעל צריך שיאמר כן לשליח ושטר שליחות סיפור דברי הבעל הם. ומ"ש שכל מה שנוכל למעט בהרשאה טפי עדיף משום דאיכא, למיחש שמא יארע קלקול מרוב הכתיבה ומתבטל השליחות אומר אני דלגבי דבר זה שהוא עיקר השליחות לא אמרינן הכי ומההיא דריש גיטין אין ענינם לכאן דהתם דתקנת חכמים מה שיאמר השליח ואם חיסר ה"ל משנה ממטבע חכמים והולד ממזר לפיכך קצרו הדבור אבל השטר השליחות לא תקנוהו חכמי התלמוד אלא מסרוהו לכל אחד שיסדרנו כפי צחות לשונו וכל שיכתוב עיקר השליחות בין בדרך ארוכ' בין בדרך קצרה שפיר דמי ולא נפיק מיניה חורבה כלל ולפיכך נ"ל שצריך לכתוב ונותן אני לך רשות לעשות שליח וכו' עד"ק וליתן גט לאשתי פב"ב וכו' או שליח שלוחך ותיכף שיגיע גט לידה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך תהא פב"פ מגורשת ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה עליו פב"פ שליח וכו' וכל שלא כתב כן קרוב אני לומר שעיקר השליחות חסר מן הספר ע"כ ואשיב על דבריו במה שאמר שהטעם שחלק הסמ"ק משום שתלוי הכל בענין התנאים נ"ל הבל דרוב הגיטין איירי בלא תנאי ובפר' בזמן הזה ועוד ה"ל וכשיגיע גט זה וכו'. ואם יזדמן תנאי בדבר יכתוב הכל לפי ענין התנאי וגם מה שכתב אח"כ לחלק בין התם דאיכא למיחש למשנה ממטבע חכמים אבל הכא שטר שליחות לאו תקנת חכמים הוא אלא מסרוה לכל אחד שיכתוב ויסדר כפי צחות לשונו הדברים אלו בנפשו הוא דמה כתב הגאון שטוב לקצר מאחר שאין חדש בשינוייו דאיכא למיחש משום ריבוי התארים לפי דעתו ירבה בדברים שיהיו בהן גרוע לשליחות והוא לא ידע כאשר כתב מהרא"י אלא שהוא חוץ לכבודו ולא ירד לתכלית דעתו וראוי לנהוג כוותיה מאחר שכך כת' בסמ"ק ובא"ע ורוב הגדולים נהגו כן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה