ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ה · סימן לד
מתניתין אין ממחין ביד עניי' גוים בלקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום תנו רבנן מפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל ומבקרין חולי גוים עם חולי ישראל וקוברין מתי גוים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום פירש רש"י אם מצאנו הרוגים עם מתי ישראל וכתב הר"ן ולישנ' ולאו דוקא ה"ה כשמצ' מתי גוי לבד שמתעסק עמהן מפני דרכי שלום וכן לפרנס עניים ולבקר חוליהם ובפי' אמרו בתו' מספידין מתי גוים ומנחמין אבליהם מפני דרכי שלום ובירושלמי לא שנו.. עם בכל אילו כלל ומ"ט לא שאין קוברן אצל ישראל דהא אין קוברין רשע אצל צדיק אלא לומר שמתעסקין עמהם ומחזיקין ידי גוים בשביעית אבל לא ע"י ישראל ושואלין שלומן מפני דרכי שלום ופריך איני והאמר רב דימי בר שישנא משמי' דרב אין עודרין עם הגוי בשביעית ואין כופלים שלום לא צריכ' למימר' להו, אחזוקו בעלמא כי הא דרב אדא אמר להו חזקו ורב ששת אמר להו אשרתא שאף הוא לשון חיזוק כמו אשרונ' וקיימינ' ומסיק רב חסדא הוה מקדי' ויהיב להו שלמא פירוש הר"ן מה שהו' מקדים להם שלום כדי שלא יצטרך לכופלו אם השאילו הם לו לשלום בתחילה ורב כהנא אמ' להו שלמא למר פירש ד"ש ודעתו היה לרבו וכתבו עליו התוספו' וצריך עיון שלא יהא בזה גונב דעת הבריות ועל חנם פי' כן דלא קאמר אלא אין כופלין לו שלום ואף שבי"ס גורסין שלמא למר שלמא למר פי' בגיליון לכל אחד היה מדבר כן ולא שהיה כופל:
הדרן עלך פרק הנזקין