אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ה › סימן כז

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ה · סימן כז

סימן כו

פסק כתב המרדכי בפרק הקורא את המגילה עומד שרבינו אפרים היה מוחה לכהן שהוא שליח צבור לקרות הכהן חבירו לס"ת. וכן לוי שהוא רוצה לקרות לוי חבירו לס"ת מפני פגמו ורבינו יואל דחה דבריו שהרי הכל יודעים שכהן מותר להיות ש"ץ וכתוב האגור דאין הלכה כרבינו אפרים וכן נוהגים העולם כרבינו יואל מכל מקום משמע דמי שקנה סגן והוא כהן שאסור לקרות כהן אחר וה"ה בלוי ומ"מ היכא שקרא לכהן מופלג בחכמה וזקנה כולי עלמא ידעי בשמיה שמשום חשיבתו הוא ולא משום פגמו של זה וה"ה אם הוא אב"ד שבעירו וכן לאביו ולאחיו הגדול שמחויב בכבודו אין זה פגם אכן אם הוא רבו מסתפק אני בזה אף שהוא חייב בכבודו לאו כ"ע ידעי שהיה רבו ואב קורא את בנו ליכא פגמו כלל שהרי בוודאי אינו פגום מאחר שבנו עולה במקום כהן וא"ל לעיל איכא פגמה דשמא איכא יוצאין ובאין שאינם מכירין אם הוא אביו או אחיו או בנו אפשר לומר דאין ש"ל פגמה אלא לגבי אותו שכבר מכירין אותו בחזקת כהן אלא שאמרו בודאי נודע בב"ד שהוא חלל ופסלוהו מן הכהונה וא"כ סתם מכירין נמי אביו ואחיו ובנו וכ"ש במקומות שלנו שקורא החזן בשמו ובשם אבותיו א"כ מרגישין נמי קצת בקריאת החזן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה