ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ה · סימן כו
כתב מהר"י קולין בשורש ט' שנשאל הרשב"א ס"ת פתוח ויש שם כהן שמתפלל במקום שאינו רשאי להפסיק אם ממתינן לו עד שסיים תפלתו והשיב שאין ממתינן לו שלא אמרו להקדים כהן שהרי ת"ח קודם לו ואפי' גר ולא יהיה כבוד הציבור פחות מצורבא דרבנן ובכמה מקומות חיישינן לטירחא דציבורא כו' וכ"ש שיש כאן כבוד ס"ת עכ"ל ומזה שמעינן שאסור להמתין הרבה שהס"ת פתוח בעבור קריאת אדם אחר שהוא רב ועדיין לא בא ומה גרוע המנהג במקום אבליו שממתינין על הקרואים עד שיבואו ממקום ועד שלהם עוד כת' קאר"ו בשם מהר"י אבוהב בשם תשובת הרשב"א וז"ל כהן שקראו אותו לקרות בתור' והוא קורא את שמע אינו רשאי להפסיק ואצ"ל במקום שיש ת"ח שאפילו בעלמא ת"ח קודם כדאמרינן רב קרא בכהני אלא אפי' אין חכם יותר ממנו אין מספיק שלא להקדימו אלא משו' כבוד כהונתו והרב' ראיו' לדבריו ע"כ וכל אלו הדברי' הם כנגד מה שכתוב הטור בשם בעל המנהג בסי' ס"ו שאפילו ישראל שהיה קורא את שמע וקרוהו לקרות בתורה מפסיק והקאר"ו כתב דנקטינן כדברי הרשב"א דרב מובהק הוא ע"כ ואפשר שיש לחלק ביניהם דקריא' הכהן לא היו מסיק עליו אלא משום כבוד כהונה ואף שהיו כהנים אחרים לשם מכל מקום הוא היה חביב בעיניו משאר כהנים ע"כ לא יפסיק ועולה כהן אחר או ישראל חשוב במקומו אבל קריאת ישראל שלא היה כבוד הקריאה אלא אליו בפרט צריך להפסיק לכבוד התורה ויראה ויתכבד בה יותר מכבוד הבריו' שמפסיק בעבורה עוד כ' הקאר"ו בשם מהר"י אבוהב שכתב בשם אורחת חיים שבאם בא כהן לב"ה קודם שיברך ישראל על התורה אע"פ שאמר ברכו את ה' המבורך כתב הרי"ף יעמוד בתיבה ולא יקרא עד שישלימו כהן ולוי ואח"כ יקרא ואין בזה בשת כלל וכ"כ הר"ר דוד אבודרהם שאם נכנס הכהן אחר שהתחיל ישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה וכתב עוד וכן אם היה כהן ולוי בב"ה וקרא הכהן ראשון וסבר שאין שם לוי והתחיל לברך ברכה שנייה אין מפסיקין אותה דאין דוחין מצות לא תעשה כו' משום פגמו של לוי וכ"כ הרשב"א בתשובה וסיים בה ועוד שלא מצינו פגם ללוי כיוצא בזה דיש לתלות שלא היה שם בשעה שפסק הכהן בקריאה ראשונה או שמא שגגה היה סבורים היו שאין שם לוי ולפיכך לא נקרא ולא קרא ע"כ וכל דבריו סברות ישרות הן: