אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ה › סימן כד

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ה · סימן כד

סימן כג

אמר אביי אם אין שם לוי קורא את הכהן פעם אחרת במקום לוי אבל לא כהן אח' דא' ר' יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון ולוי אחר לוי לא יקרא מפני פגם שניהם דיאמרו חד מינייהו לאו לוי שיאמרו הראשון נודע שלא הי' לוי אלא חלל ומ"ה חזרו וקראו ללוי אחר או יאמרו שהשני לאו לוי אלא חלל והוא כישראל אבל גבי כהן לא שייך פגמה של שני דא"כ הוי חלל וא"כ למה קורא במקום לוי וכתב המרדכי וז"ל היכא שאין לוי צריך כהן לישב ולחזור במקומו ושוב יעמוד ויקרא במקום לוי בפעם שני' כדאמר בתוס' במקום שאין כי אם ישראל אחד שיודע לקרות בתורה ישב למקומו בין פרשה לפרשה ויחזור ויעמוד ויקרא ואז יעמוד למנין ז' ור"י פירש דהאי תוס' מיירי קודם שתקנו דכל אחד מברך לפניה ולאחריה דאז נראה הכל כקריאה אחת ומ"ה היה צריך לישב אבל עכשיו יש בזה היכר ודיו וא"צ לחזור ולישב למקומו ולשוב וכן אנו רגילים שכהן קרא פעמים ע"כ וכן המנהג והטור כתב וז"ל תניא בתוס' בני הכנסת שאין להם מי שיקר' אלא אחד כגון שאין בה מי שיודע לקרות אלא חד עומד וקורא ויושב אפי' ז' פעמים וכתב א"א הרא"ש ז"ל דזו התו' נישנית לפי המנהג ראשון שהי' ראשון מברך לפני' והאחרון לאחריה לכך צריך ליישב בכל פעם ופעם להכיר שהן ז' אבל האידנא שצריך לברך בכל פעם ופעם ברכה ראשונה ואחרונה כמו כהן שקורא במקו' לוי א"ל לישב ע"כ, ובהגהת מיימוני כת' שאם קרא החזן הכהן או הלוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משו' פגמו של ראשון אלא אחד יעמוד מעצמו ע"כ. והמנהג הוא מי שקדם זכה במקומו אף שמן הדין מי שקנה מצות סגן יכול לרמוז לאחר בשם ולומר לו שיעלה במקום זה אלא שכך נתפשט המנהג מאחר שהש"ץ אינו קורא אותו א"כ כל הקודם זכה א"נ דחשו לדבר שאם יהיה הכח ביד הסגן שקנה המצות לומר לו שיעלה א"כ יבא נמי לקרותו בשמו ואיכא למיחש לפגמה כתב המרדכי בשם מהר"ם ז"ל עיר שכולו כהנים ואין בה כי אם ב' או ג' ישראלים לא יקראו כהנים במקום הישראל להשלים למנין ז' דכהן אחר כהן לא יקרא גם בשני וחמישי משום פגם שניהם פגם ראשון מפני היוצאי' לאחר שקרא כהן שני שיאמרו שנודע לחזן עכשיו שחלל היה הראשון וצריך להחזיר בסדר ולקרות כהן נהי דנהגו עתה לקרות בשם הקרואים משום דלמא אתי לאנצויי מכל מקום אין חובה להזכר הכהן ועוד אפילו שמו א"צ להזכיר אלא מרמז לו שיעלה וכן שמעתי שהיה עושה קרובו הר"ר שמואל מבימגד"ך ועוד אם יקרא הכהן אחר בד' או בה' יש לו פגם לעצמו כי יאמרו שאין כהן אלא חלל כיון שקורא במקום ישראל כמו לוי אחר לוי לא יקרא משו' פגם שניהם דהלוי הקורא במקום ישראל יאמרו שישראל הוא ה"נ כהן הקורא בד' או בה' ששי ושביעי יאמר חלל הוא ובשמחת תורה שקורין כהן או לוי חתן תור' או חתן בראשי' שאני התם שכבר קראו ה' כמשפט היום ולא סלקי למניינא וכן ליכא למיחש לנכנסין ויוצאין ועוד שמפסיקין להם וקורין בשם חתן תור' ובשם חתן בראשית וברוב מקו' הולכין עמהם חשובי הקהל ומינכרא מילתא טובא ועיר שכול' כהנים ואין שם ישראל נראה לי דהכהן יקראו ב' פעמים ושוב יקרא נשים דהכל משלימין למנין ז' ואפילו אשה ועבד וקטן ופירש רבינו שמחה דלאו דווקא למניין ז' אלא ה"ה לג' מדתני סתמא בפ' שלישי דמגילה קטן קורא בתורה ומתרגם אבל בעיר שיש שם ג' ישראלים קורין וחוזרין וקורין כמו בני העיר שאין להם מי שקורא אלא אחד עומד וקורא ויושב וחוזר ועומד וקורא עד ז' פעמי' כדאיתא בתוס' דמגילה ואם יש קטנים ישראלים שהגיעו לחינוך גם הם עולים למנין ואע"ג שכתב רבינו שמחה שיש בירושלמי גבי ההוא דאשה מברכ' לבעלה וכן לאביו לא כן אמר ר' חייא בר יוסי בר נהוראי כל שאמרו בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו תיפתר בעונה אחריהם אנן דתנינן כהאי מי שהיה אשה או עבד מקרין אות' עונים אחריהם מה שהם אומרי' ה"נ הרי החזן קורא עמהם ועיר שכולה כהני' ואין בה נשים ועבדים וקטנים וישראלים לא יקראו בתור' כלל ושלו' מאיר בר"ב אבל הרשב"א כתב בתשובה וז"ל לפי פשטה של שמועה היה נראה שאין כהן קורא בעולם אחר כהן ועיר שכולה כהנים כהן אחד קורא ויושב ז' פעמים אלא שבירושלמי דהניזקין אמר ר' חנינא עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום כלומר אם יש שם ישראל אחד ביניהם מכאן אתה למד שבמקום שכולה כהנים או שאין ישראל כדי סיפוקו כהן קורא אחר כהן שאין שם שום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא הכהנים ואין כהן שני קורא משום פגם הראשון אלא מפני שאין שם ישראל וכן שלישי וכן רביעי. וכן כולם והקאר"ו כתב וז"ל ורבי' הגדול מהרר"י אבוה"ב כתב ואם אין בב"ה אלא כהני' יש מי שכת' שכהן א' קורא ומברך וחוזר ומברך עד שישל' למניין הקוראי' והרשב"א כ' בתשובה שכהן אחר כהן קורא שאין שם שום פגם הראשון שהרי הכל יודעים שאין שם אלא כהנים וכן יעשה עד שישלם המניין הקוראים ובב"ה שרובם כהנים ויש ביניהם ישראל אואו שנים י"א שיעלה כהן ואחריו ישראל וישראל חוזר וקורא עד שישלם ומרי בעל המנהג כתב ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום מפני שלא יהא מחלוקת בין כהנים לומר למה אתה עולה ראשון יותר ממני אבל כשישראל קורא ראשון אח"כ יעלה מי שיעלה אינו עולה אלא בתורת ישראל ע"כ ונראה דברי הרשב"א עיק' לגבי מהר"ם בנדון זה מאחר שהירושלמי מסייעו ואף אי מהר"ם היה, רואה בירושלמי אפשר היה חוזר מדבריו והטור נמי פסק עיר שכולה כהנים או לוים כולן קורין בתורה פעמי' זה ראשון ופעמים זה ראשון אכן מה שאמרו לקרות ישראל ראשון ולבטל מצות וקדשתו דאיכא למ"ד דאוריית' ממש ואפי' מאן דס"ל איסור בעלמא מכל מקום למה נעבור עליה בפרט דליכא בכך לאנצויי משום דהוה ככולה ישראלים אלא שקשה לחלק על מ"מ נדחוק לומר דלא קאמר אלא היכא דליכא ז' כהנים וצריכין אנו למלאות בישראל כה"ג ס"ל דמוטב להקדי' הישראל משום ד"ש עבור דבלא"ה צריך למלאות מניין הקרואים בכהנים ואז לא נעבור על וקדשתו ובטל מעלות הכהנים וכולם עולין זה אחר זה ומה שהשמיט הטור הא דישראל קורא ראשון בעיר שכולה כהנים ואף מדברי הר"י אבו"הב משמע שלא חילק בזו מכל מקום מה שכתבו הוא נכון ובפרט האידנא שנתפרסם המנהג וניכר שהוא בהכרח גדול ונראה אם הוא במקום שמוסיפין על המניין הקרואים אחר שקראוהו הכהנים מנין שבעה עולים הישראלי' אבל יש שם חמשה לא נתפרדה חבילה ויקרא כהן אחר במקומו במקום לוי ואח"כ יקראו חמשה ישראלים להשלים מניין שבעה. וכתב הטור וז"ל יש מקומות שנוהגים לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ואין חוששין שיאמרו הראשון פגום הוא ביום שקראו ישראל אחריו וכת' הקאר"ו וז"ל וכ"כ רבינו הגדול הר"י אבוה"ב בשם אורח' החיים ותשובת הרשב"א וששמע שכך נוהגים במקומ' מארגון וזה עולה כפי מה שכתב רבים שנוהגים בקצת מקומות לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ומ"מ תמהני האיך כתב שהשיב כן רשב"א שהרי גבי לוי אחר לוי כתב בשמו שאע"פ שישראל מפסיק ביניהם ואפי' אמר אעפ"י שהוא לוי אינו מוציא מידי פגם אם לא שנאמר שהרשב"א לחוד ורשב"א לחוד מ"מ האידנא נהוג עלמא לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם וכשקורא החזן לשני אומר אעפ"י שהוא כהן ואפשר דטעמא משום דבזמן התלמוד שהיו ישראלי' מרובים במקום אחד אף על פי שהנשארים בב"ה יודעים שהוא כהן ליכא למיחש לנככסי' אבל האידנא דקהילות קטנו' בעוו"ה ליכא למיחש לנכנסי' שהנשארים בב"ה יודעים שכבר אמר החזן אף על פי שהוא כהן ואפ"ה לא נהגי לקרות כהן אחר כהן בלא הפסק ישראל ביניהם כדי שלא יהא נראים כחלוקים בהדיא על דין התלמוד דאמר כהן אחר כהן לא יקראו ועי"ל שמי שהנהיג מנהג זה סבר דלא אמרינן כהן אחר כהן לא יקרא אלא כשאין הפסק ישראל ביניהם כו' וכדברי רבי עמרם לכן נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם דווקא ומה שנהגו לקרות אעפ"י שהוא כהן לרווחא דמילתא הוא שאומרים כן אעפ"י שאינו מעלה ולא מוריד ע"כ והנה כל שטח אשכנז לא נשמע מנהג זה ולא כיוצ' בו ולעולם אין לשנות הסדר שאין כהן עולה אחר ישראל ובחתנה שיש ב' או ג' כהנים נכתב לקמן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה