ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ה · סימן כג
אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה פירש רש"י איבד הלוי בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודא וכן סידר רב עמרם אבל מתלמידי מורי ר' יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים ולכאורה משמע דלא שרי לקרות הלוי אלא במקום כהן אבל אם קראו לישראל ראשון אין לקרות ללוי אחריו במקומו הראוי אכן התו' כתבו בשם הר"ר יצחק בן ר' יהודא דיקרא הלוי במקום הראוי לו והא דאמר בכתובות מוחזקני בזה שהוא כהן שקרא אחריו לוי צ"ל דקים ליה דלא קרא במקום הראוי לו דגדול היו משלפניו או קטן של אחריו ע"כ יראה מלשון הרא"ש שכתב לפי' אחר שפירש רש"י שלא יקרא לוי במקומו פי' במקום כהן ויכול ישראל לקרות לפניו ע"כ ונראה דלדידן בזמן הזה אין לקרות כלל ללוי במקום הראוי לו דליכא לנו הכירא כל כך אם הוא מקום הראוי לו ושמא יאמרו שלא היה מקום הראוי לו ומחזיקי' הראשון בכהן ולא משגיחין האידנא במה שקרא הראשון במקום כהן מאחר שאין חיובו בכך לקרותו הכי כמו שנכת' לקמן דכל דבר שאין הכירא בכך אין בונין עליו בניין או שמא הבאים שראו איך שהיה קורא בתורה לפני הלוי ולא שמעו הקריאה מן הש"ץ במקו' כהן יאמרו כהן הוא ולעניין הכרע בין הפרושים של רש"י הרא"ש כתב שריצב"א היה תופס פי' אחרון עיקר וכתב עוד ודווקא אם הישראל חשוב ממנו אבל אם שוים לוי קודם ואפי' לקרות במקום כהן כדאמר ר' יהושע בן לוי במגילה מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני ור' יהושע בן לוי היה לוי כדאמרינן בחולין בפרק כל הבשר דר' אשי בר בריה דלוי היה וקאמר שלא היה מניח לישראל לברך לפניו ובשווין איירי דומיא דלא ברכתי לפני כהן דמוקי התם בשווין ע"כ. והיכא שמוכר' במקום כהן א"כ מי שקנה הוא החשוב אפי' הוא ע"ה בין ישראל בין לוי אבל במקום שאין מוכרן אפי' מי שקנה מצות סגן לא נקרא אלא חשוב שבעיר ואינו דומה למקום שיש שם כהן שקורא אפי' ע"ה לפני כהן ת"ח היינו משום דמעלת הכהונה גורמת אבל היכא שאין שם כהן שחזרה המעלה למעלות התורה ועושה מצות וגמילות חסדים א"כ לא יקרא אלא חשוב שבעיר ולא חיישינן כה"ג לאנצויי משום שהוא דבר דלא שכיחא ואף שכמה גדולים תפסו פי' ראשון של רש"י וכן הסכמת הרמב"ן והרא"ש והאבודרה"ם כתב שכן נהגו שלא יקרא כלל אכן לשון נתפרדה חבילה משמע כפי' השני ועיקר וכן הוא המנהג בימינו כתב המרדכי וז"ל מצאתי שכתב ר' אברהם בשם הר"ם אחיו דהיכא דליכא כהן ויש שם לוים וישראלים אין לקרות לוי כלל אם יש שם ז' ישראלים יקראו כולם ואם אין שם אלא ישראל אחד ולאחר קריאתו ישב ויעמוד מעט פעם שנייה וכן יעשה עד סיום ז' ואם אין שם ישראל יקרא קטנים או נשים ולא יקרא לוים ע"כ ובוודאי זה פי' לשיט' הראשון של רש"י אבל לפי מה שכתבתי שפירש השני הוא עיקר שרי לקרות לוים בין הישראלים היכא דליכא ז' ישראלים ואף שכתבתי אין שרי ללוי לקרות אלא במקום כהן היינו היכא דאיכא ישראל לקרות אבל היכא דליכא ישראלים ליכא למיחש כולי האי לפגם או לומר שהראשון כהן דהא מידע ידעי דליכא שבעה ישראלים ומילתא דאית' לי' קלא הוא וגם שעת הדחק הוא ולא קפדינן כולי האי ומאחר שהלוי לא יקרא במקומו כ"ש שלא יקרא אח"כ שלא במקומו כלל לשנות הסדר וגם הכא איכא למיחש משום הבאי' שלא ידעו תחילת קריאה ולא ראו אלא זה שקדם לפניו ויאמרו כהן הוא או אפי' היה שם מתחילת הקריאה ואמר כולם כהנים היה והיה סובר שמותרים לעלות כהנים זה אחר זה או יאמר דמשתכחי חללים עד בא האחרון שהוא כהן גמור ומ"ה קראו אחריו לוי ועיקר שלא לשנות את הסדר כהן לוי ישראל ללוי ולוי לכהן כתב הטור וז"ל כשאין שם כהן קורא לישראל במקומו ואומר במקום כהן כדי שלא יטעו להאכילו חלות אבל עולה במקו' הלוי דמעשר ראשון מותר לזרים וגם לא שכיח ע"כ וכן המנהג: