אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ה › סימן ח

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ה · סימן ח

סימן ז

מסקינן בסוגיא משוך פירי מיתמי ואייקור היינו דרב חנילאי בר אידי שאינו קונה במשיכתן אלא בכסף לא יהא כח הדיוט שקונה במשיכה חמור מכח הקדש וקונה במשיכ' זול כו' סבר מיניה היינו דרב חנילאי בר אידי אמר להו רב שישא בריה דרב אידי האי רעה ליתמי דזימני' מצטרכי לפיר' וליכא מאן דיהיב להו עד דיהבי זוזי והיכא דיהיבי יתמי זוזי אפיר' זול לא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש ואינו קונה בכסף. אייקור סבור מיניה היינו דרב חנילאי בר אידי אמר להו רב שישא בריה דרב אידי הא רעה ליתמי דאתי למימר להן נשרפו חיטך בעלייה. והקשו התוס' וא"ת לעיל דאמר משוך פירי מיתמי אייקור היינו דרב חנילאי והדרו בהו יתמי הא רעה הוא לגבייהו דיאמרו להן הלוקחין נשרפו חינוך בעליי' וי"ל דנעשין הלוקחין שומרי שכר כיון דיכולין לאוכלן ולעשות בהן כל חפצם כדאמרינן בהאומנים הלוקח כלים מבית האומן לשגרן בבית חמיו ונאנס בהליכה חייב בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר ואינו חייב אלא בגניבה ואבידה ולא באונסין אלמא בחזרה הוי כנושא שכר דהואיל ונהנה ממנו. ע"כ. ומסיק יהיב זוזי ליתמי אפירי ואייקור לא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש ואינו קונה בכסף. זול סבר מיניה היינו דרב חנילאי בר אידי וקונה בכסף אמר להו רב שישא בר אידי הא רעה היא ליתמי דזימנין דמצטרכי זוזי וליכא מאן דיהיב להו. וכבר כתבתי בפרק הזהב בסוף סי' ז' דליכא מי שפרע לגבי יתמי כלל והיכא שנתן המעות ולא משך ואמר הא שקול כו' שכתב המרדכי כאן בפרק הזהב סי' ר':

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה