ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כה
דין נשים ששמן שערלין או שערכין וכל כיוצא בזה ונקראו כן מן העריסה ולא קראו אותה שרה אפילו בעריסה. אז אין לכתוב כלל שרה רק שעריל או שערכין ואם כתב שרה פסול. ואם נקראת בעריסה שרה ואח"כ קראוה שערלין או שערכין א"צ לכתוב רק שערכין או שערלין ומ"מ שרה נמי כשר לכתחלה מאחר שנקראת כן בעריסה:
פסק כתב מהררי"ב בתשובתו וז"ל ברוך אתה לשמי' אהובי ידידי האלוף מוהר"ר זנוויל על דבר הגט שכתב וז"ל אתתא אחת ששמה שערכין ונקראת אחר זקינתה ששמה שערלין ושם אחת היא שערכין ושערלין דעתי לכתוב בגט שרה אע"פ שמעולם לא נקראת שרה ואפילו פורתא אין קוראין לה שרה גם זקינתה לא היו קוראים אפילו פורתא שרה עכ"ל. דע אהובי שאין דעתי מסכמת עמך כלל וקרוי בעיני שינה שמה ממש כאשר אודיעך מעשה היה פה ברעגנשבורג והיה אצלינו מהרר"ז קיצינגן ומהר"ר בענדיט ומהר"ר יונה י"ץ ויתר לומדים. באשה אחת ששמה היה שערלין ובאו לכתוב שרה המכונה שערלין ודרשתי באמה שנקראה ג"כ שערלין ולא שרה ג"כ נקראת בעריכם שערלין אחר זקינתה והסכימו עמי דלא יכתבו רק שערלין ולא שרה כלל ולא שרלין רק שערלין, אח"כ שלחתי לניאושטט למהרר"י כ"ץ והשיב לי וז"ל אם נקראת האשה מעריסתה שערלין למה יכתבו שמה שרה פשיטא דהוה כמו שינה שמה עכ"ל. והשתא אפילו כתב שרה המכונה שערלין חשוב לי' כמו שינה שמה שרה לחודה דלא נקראת בה כלל לא מיבעי' דהוה שינה שמה ואפילו בדיעבד פסול כיון דלא היא ולא זקינתה נקראת שרה אפילו פורתא. ותמיהני טובא הרי ע"כ שני שמות הן שהרי כמה נשים יולדות אחת קרי לה שרה ואחת שערלין ואנן בעינן ידים מוכיחות וכיון דלא מתקרי שרה למה תכתוב שרה הרי פרק השולח דרובה קרו לה מרי' ופורתא שרה אע"ג דכתב שרה וכל שום וחניכ' פסול אפי' דיעבד מדאמ' מרי' וכל שום וחניכ' ולא שרה וכל שום וחניכה וכן כתב המיימוני פ"ג כתב השם שאין יודעין בו ביותר וכתב וכל שום וחניכה פסול וכן כותב כאן רעכלין ולא רחלין ולא רחל וכ"כ מהרי"ץ על שמות הנשי' שרלין רעכלין חנלין מנלין שרלין יש לכתוב שרה וחנלין חנה ורעכלין רחל ואין ספיקא בו וכו'. אכן נרא' בעיני תשובת מהרי"ב עיקר שהיו כמה חכמים בצוותא חדא ועלה הסכמת כולן לכתוב שערלין ולא עיקר השם כי האשה אינה עולה לס"ת ולא קפדינן בעיקר השם כמו שחילקנו בסימן כ"ט וגם הוא העיד בשם מהר"ר יעקב ווייל שכך נהג. שוב עיינתי בכתבים ומצאתי כתוב וז"ל אשר כתבת משערלין פשיטא לי דהיינו כמו יצחק חקין פי' ואין צריך לכתוב שניה' ומה בכך אם ישתכח שם שרה רגילות הוא שכינויים כאלו ישכחו שם המובהק בנשים שאין קורין אותן לעלות בתורה ע"כ. ומדברים אלו ירא' אפילו היה שמה שרה אחר זקינתה מ"מ מאחר שכל העולם אין קוראין אותה אלא בחניכ' שערלין או שערכין דיש לכתוב הכי ובודאי הוה כמו חניכת' שבירושלים שנקיי דעת היו עושין כך לכתחלה כדפרי' לעיל סימן י"ד ומ"מ שרה נמי כשר אף לכתחל' דשם המובהק לכ"ע כשר ואין שייך לכתוב המכונ' שערכין דהוי כמו יצחק חקין אבל אם לא הוי קוראים שמה בעריסה שרה אחר זקינת' וכתב שרה או אפילו תרווייהו הוי שינה שמה ופסול וכן נראה כה"ג שארקא וסירקא שאם נקראו בעריס' שכך כותבין בגט וכותבין בשין ולא בסמך לפי שהוא קרוב מאוד לשרה והא ראיי' שאם הי' שם עריסתה שרה ונקראת שארקא או שירקא שאין כותבין כלל המכונ' לפי שהן מעין שם המובהק. והיכא ששמה פערלא אין לכתוב כלל מרגליות וכן איפכא כי יש קבלה ששני שמות הן. ואם בא במקרה ששם העריסה היה מרגליות וקורין אותה פערלא בודאי אם לא היו כותבין אלא פערלא לחוד פשיטא הוי כשר להינשא אף לכתחלה דלא גרע משם חניכתו וכ"ש כה"ג דכ"ע לא ידעי בו אלא משם פערלא לחוד ולא משם עריסתה ולכן אם לא היו כותבין אלא שם העריסה מרגליות לחוד נרא' דהוי כמו שינה שמה ממש ואינו דומה לשרה ושערכין דחד הבר' הוא ומ"ה אפילו כתבו שרה לחוד כשר אבל הכא שני הברות ומשפחות חלוקות שיש משפחה ששם הנשי' מרגליות ויש ששמן פערלא ומ"ה נראה נמי דלכתחלה יש לכתוב מרגליות דמתקרי פערלא ואף שגבי שערכין כ' אפילו לכתחלה לא בעי למיכתב שם העריסה שם שרה שאני התם דהעבר' אחת היא וכ"ע ידעי דחד הוא כדפרי' משא"כ בנדון דידן ואיכא למיח' שמא יודע דשם עריסה היה מרגליות ואיכא למיחש ללעז אבל פשיטא דליכא למיחש כלל לענין דיעבד כדפרישית כתב מהרי"ב שאלוני מנורבערג. שם אשה צריט. אם יש לכתוב צאריט באלף או צרינו או צריוה ומצאתי גט בנורבערק וכתיב בו צרינו ותו לא. (עם מהרז"ק) אבל בשמה גיטיל בשוריק יש לכתוב גוטיל ואם שם האשה גויטמש לכתוב גוטא באלף בסוף וכן יוטא במלאפו"ם אבל בשם האיש גוטקינד יש לכתוב בחד תיבה ולא יפסיק בנתים ולא לכתוב גוטא קינד ב' תיבות וכן ליב קינד ולא יכתוב ליבא קינד אלא כשהוא חד תיבה כגון ליבא ודומיהן ואם שמה גיטיל לא יכתוב גוטלין אלא גוטל ואין כותבין גוטיל ביו"ד וכן אם שמה גוטלין לא יכתוב גוטל וצריך שיאמר לה בפני עדים. ויש חילוק גוטא נוטל גוטלין וכן יוטא יוטל יוטלין אשה שמה גימל וכתבנו נימא כי כן נקראת בעריסה ע"ש: