ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כג
דין להכרת שם איש ואשה סגי אפילו בעד אחד או על פי אשה וקרוב סומכין. וה"ה אם מראה כתבים או שטרות מהני ואם לא בעינן שלשים יום ולשם אביו לא בעי שום עדות ולא חזקה אלא סומכין על פיו:
שנינו בפרק גט פשוט. כותבין גט לאיש אעפ"י שאין אשתו עמו וכו'. ומפרש בגמ' שאין כותבין גט עד שיכירו שם האיש והאשה. ופריך וליחוש דלמא אזיל למתא אחריתי ומחזיק לשמיה כיוסף בן שמעון. וכו'. ופי' רשב"ם לתנא דמתני' דבעי מכירין למה כותבין גט לשום אדם. אעפ"י שאנו מכירים שמו והלא שמא ראובן בן יעקב זה מעיר אחת בא לכאן והיה שמו שמעון ועתה הרגיל והחזיקו שם שיקראו לו כאן ראובן לפי שרצ' לגרש אשת ראובן בן יעקב שבמקום פלוני. ומשני רב אחאי בר חנינא הכי א"ר כל שהוחזק שמו בעיר ל' יום אין חוששין לו פי' הרשב"ם דכל כך לא היה מחליף שמו זמן מרובה פן יודע הדבר ואמרינן תו בגמרא לא אתחזיק מאי. אמר אביי דקרי ליה ועני רב זביד אמר רמאי ברמיותיה זהיר. ופי' רשב"ם ברמיותיה ידע ויזהיר לענות. הילכך אין תקנה עד דלתחזיק. והרי"ף והרא"ש השמיטו הא דלא אתחזיק מאי. משום דסבירא להו כרב זביד דאין תקנה אלא אם כן הוחזק. וכן דעת הרמב"ם בפרק כ"ד מ"ה מלוה. ומ"מ כתב לשם המגיד משנה בשם הרשב"א דלהכרת שם איש ואשה ואפילו עד א' ואפילו על פי אשה וקרוב סומכין דמילתא דעבידא לאגלויי היא וכן כתב בנימוקי יוסף בפרק גט פשוט בשם הרשב"א והרי"טבא. וכן מצאתי בשם אחרונים דאין צריכין שלשים יום אלא נאמנים אעדות כל דהוא. וה"ה אם מראה כתב שכתבו לו שטרות דמהני בפרט האידנא שמועט העם. ראוי להקל מאוד. שוב מצאתי. וכן כתב גדול אח' שנקרא מהר"ם וולד"א. ולענין שם אביו נהגו שיטו' להאמינו ע"פ: