ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן יח
דין היכא שהבעל כהן או לוי יכתוב פלוני בן פלוני הכהן או הלוי וכן אם היא בת כהן יכתבו פלונית בת פלוני הכהן וכן בלוי ואם יש לאביו או לאביה הכהן כינוי אז יש לכתוב מלת הכהן קודם המכונה כו'. ואם המגרש הכהן יש לו כינוי. יכתבו פלוני המכונה כך וכך בן פלוני הכהן ובמשומד שהוא כהן והוא מגרש יכתבו הכהן על אביו. וכשאכי המגרש משומד יכתבו פלוני הכהן בן פלוני ולא יכתבו כהן על אביו. ואם ניתן הגט ולא כתבו כהן או לוי כשר. אבל אם עדיין לא ניתן הגט יש לכתוב גט אחר:
פסק כתיב בתיקוני גיטין שהזכרתי וז"ל שאין כותבין בן הרב' אכן אם הוא כהן או לוי יכתוב פלוני בן פלוני הכהן או בן פלוני הלוי וכן אם היא בת כהן או בת לוי יכתוב פלוני' בת פלוני הכהן או בת פלוני הלוי. ואם יש לאביו או לאביה שם כינוי יכתוב בן פלוני הכהן המכונה כו' או בת פלוני הלוי המכינה כו' ע"כ. וזו היא העיקר ועדיף טפי מלכתוב המכונה קודם הכהן או הלוי ואומרים מה שמרחיק הכהן משם המובהק אין חשש וראי' מויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם ולא כתב את לוט בן אחי אברהם כו' וכן ראיתי במקצת נוסחי גיטין מ"מ נראה דעדיף טפי לכתוב הכהן קודם שלא יאמרו אף הכהן הוא מן הכינוי וכן המנהג לכתוב הכהן קודם המכונה. ואם יש כינוי לבעל יכתוב פלוני המכונה כך בן פלוני הכהן. וזה הוא ברור. ואם הוא או אביו משומד יש מונעים מלכתוב כהן עליו כי אינו ראוי עוד לעבודת קשה אך במסקנא הסכימו גדולי האחרונים לכתוב הכהן. והוכיחו מן הכתובים של דברי הימים שאפילו כשהקטירו לבעלים קרוין כהנים על שם היחוס ולא על שם השירות כדכתיב לבני ברזילי הכהנים ואותם נשמדו כו'. והמחוור מה שחילק מהר"ר משה מה"לא. היכא שהבעל משומד דאין קפידא שהרי כותבין על אביו כהן. אבל כשאביו משומד ראוי לשנות ולכתו' פלו' הכהן בן פלוני וכל שום וחניכ' דאי' ליה כו' והיכא דלא כתב כהן או לוי לגמרי נראה דכשר בדיעבד היכא דאיכא חשש עיגון ואף שמהרא"י כתב להחמיר ולפסול אפילו בדיעבד וז"ל מהרר"י קאר"ו אם המגרש כהן ולא כתב בגט הכהן. בכתבי והר"ר ישראל בסימן ז' שאמר מה"רר אליעזר בשם הר"ר יעקב מווינא שיש לפוסלו אפילו בימי האמוראים כדאיתא בפרק ב' דכתובות אין מעלין משטרות ליוחסין משמע שכותבין בשטרות כהן. עכ"ל. ול"נ דאין משם ראייה אעפ"י שהיו נוהגין לכתוב בשטרות כהן מהיכי תיתי שאם לא כתב כהן בגט שיפסל מפני כך. ועוד דהא בחניכתו לחוד כשר דיעבד. והא ודאי שמו בלא כהן לא גרע מחניכתו לחוד אפילו יש שני יוסף בן שמעון בעיר אחד והאחד כהן וגירש את אשתו שלא בפני חבירו ולא כתב בגט הכהן נ"ל דבידעבד כשר. וכן נראה שהוא דעת מהר"ר ישראל להכשיר היכא דלא כתב הכהן שכתב בסימן ו'. ועוד אומר הגאון אם המגרש ישראל והשני כהן או לוי אין צריך לכתוב שום הפרש. ע"כ. ולא הבנתי דבריו איך נראה מדעת מהרר"אי להכשיר היכא דלא כתב הכהן ממה שכתב שאם המגרש ישראל וכו' שאין צריך לכתוב שום הפרש כו'. ואדרבא משמע מזה דאיכא קפידא למיכתב כהן דאי לאו הכי מה היה מוכח שהוא ישראל דלמא הוא הכהן ולא כתב הכהן. אלא ש"מ דבעי למיכתב הכהן. מ"מ אין ראיי' מזה לפסול היכא דלא כתב כהן. ומה שסגי במגרש ישראל בלי הפרש. היינו מאחר דאיכא קפידא לכתחלה לכתוב הכהן. א"כ ראוי לתלות בישראל ולומר שכתבו כדין וכהלכה. מלומר שהוא כהן ושגג או עבר אלכתחלה וכתב שלא כדין אבל מ"מ אין ראיי' כלל מדבריו להכשיר. ומ"מ יש לישבו דה"ק מדקאמר אעפ"י שמתוך הגט לא ניכר שום הפרש. א"כ ש"מ היכא דלא כתב כהן דכשר בדיעבד. דאי פסול א"כ אין הפרש גדול מזה והוא ניכר בתוך הגט שאם היה כהן בע"כ היה כותב כהן. אלא ש"מ שיכול להיות שהוא כהן ולא נכתב כהן. מ"מ סגי בהפרש מועט כזה מאחר שהדרך לכתוב כהן לכתחלה בגט אנו תולין בישראל וכדפרישית. ול"נ להביא ראיי' מדבריו להכשי' ממה שכתוב למעלה באותה התשוב' שבימי האמוראים לא היו רגילין לכתוב כהן אם לא להפריש מדאמר בב"ב בפרק גט פשוט בשני יוסף בן שמעון כו' שאם הם שניהם מכונים יכתבו כהן ומדקאמר יכתבו ולא אמר אם אחד כהן יש כאן היכר אלמא דלא בעי למיכתב אי לאו משום היכר ולכתחלה. וממילא האידנא שנוהגין לכתוב כהן ולוי כדי לברר הדבר יפה שאינה אלא מנהג לכתחלה ולא לקפידא. והיינו ממש להיפך ממה שכתב בסימן ז' שאפילו בימי האמוראים היה ראוי לפוסלו ג"כ מצאתי בסדורי גיטין שמעשה היה לפני מהרי"ל שדילג הסופר לכתוב הלוי וצוה לכתוב גט אחר ואמר מהר"יל לא צויתי לכתוב גט אחר אלא מאחר שעדיין לא ניתן. אבל אם היה הגט ניתן היה כשר וכתב עליו הכותב. ונראה להביא ראיי' מהא דפרק גט פשוט גבי שני יוסף בן שמעון ממש כמו שכתבתי וכן עיקר: