ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כו
דין המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומו' ומעשרו'. מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני. מפריש עליהן בחזקת שהם קיימים ואם נאבדו. כל מה שהפריש עליהן חשבינן כאילו כבר נאבדו וחוזר ומפריש:
מתני' המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומות ומעשרות. מעות להיות מפריש עליהן מ"ש. מפריש עליהן בחזקת שהם קיימים ואע"פ שאינן מן המוקף ואע"פ ששתיהן לפניו אסור להפריש בלא היקף דכתיב גבי תרומה ממנו. דהיינו מן המוקף ומוקמינן ליה בתרומה גדולה אבל תרומת מעשר לא בעי היקף ודוקא מדאורייתא אבל מדרבנן בעי אפילו שתיהן לפניו דגזרינן אטו תרומה גדולה. כך פירשו התוס'. ונחזור למשנה. אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת דברי רבי אלעזר. והוא רבי אלעזר בן שמוע. ר' יהודה אומר בג' פרקים בודקים את היין בקידום של מוצאי החג פי' כשמנשבת רוח מזרחי' בסוף החג והוא מתקופה חדשה ובהוצאת סמדר. ובשעת כניסת מים לבוסר פירש רש"י כשהן כפול הלבן נקראים בוסר וכשהלחלוחי' נכנסת וגדילה בתוכן ושיכול לעצור מהן כל שהוא היינו כניסת המים. לשון אחר היו כותשין הענבים כשהן בוסר ונותנין לתוכן מים ונעשין לתוכן חומץ וטיבול. ופריך מאי מעת לעת רבי יוחנן אמר מעת לעת לבדיקה חוששין למפרע. ואין הלכה כר"א דמתני' דחוששין מעת לעת אם אבדו ותו לא אלא כל פירות שתיקנו עליהם למפרע שצריך לחזור ולפרוש מן הספק דאמר ר' אלעזר בן פדת חלוקים עליו חביריו על ר' אלעזר דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר. כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברה"י ובין בר"ה טמאות: