ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כד
דין דאם הלוום שלא בפני ב"ד דצריך ליטול רשות מהיורשים ואם נטל רשות מהני דוקא אם היורשי' הם יורשי קרקע. אפילו הניח מלא מחט גובה ברשותן מלא קורדם. ואם הם יורשי כספי' אינו גובה כלל אפילו ברשותן אבל בפני ב"ד גובה בכל ענין כל חובו אפי' שלא ברשות:
פיסקא מת צריך ליטול רשות כו'. תניא ר' אומר יורשין שירשו קרקעות ולא ירשו כספים א"ר יונתן הניח מלא מחט גובה מלא מחט מלא קורדם גובה מלא קורדם. ר' יוחנן אמר אפילו הניח מלא מחט גובה מלא קורדום וכמעשה דקטינא דאביי בפרק הנושא. ואע"ג דלא דמי דהתם אי אמרי יורשים הני נ' זוזי בעבור דמי קטינא סילוקא הוי סלקוהו מו"מ הכא משום תקנתא דרבנן חוזר וגובה וא"כ מאחר דלא דמי הא לעובדא דאביי. ואעפ"כ משוה תלמודא בודאי לאיפסקה הלכה כר' יוחנן הוא דאתא. וכתבו התוס' הא דקאמר רבי שאם לא ירשו קרקעות לא מפריש עליהן אסיפא קאי ואם הלוה בב"ד אין צריך ליטול רשות מן היורשין אבל ארישא דקתני מת צריך ליטול רשות מן היורשין לא קאי דכ"ש לא ירשו קרקעות שצריך ליטול רשות. עכ"ל וכ"כ הר"ז הלוי. וכתב טעמא למלתא מפני שהמלוה בב"ד הוי כמלוה בשטר וגובה מן היורשין שירשו קרקעות והשיג הרמב"ן וכתב אי משום האי אפילו רישא דמלוה ע"פ נמי גובה מן היורשין. ואי משום שמא יטענו פרע אבינו אינם נאמנים. דהוי להו כפורע תוך זמנו שהרי קבע זמן לגורן. וכ"ש היכא דלא קיימא לפרעון כלל אלא מן המעשרות ועוד שאם מן הדין אמאי אמרינן אפי' לא הניח אלא מלא מחט גובה מלא קרדו' בלא רשות היתומין הא אמרי ליה יתמי אנן ממלא ממחט יהבינן ועוד הקשה הרשב"א דאי קאי אסיפא א"כ מתניתין פליגי אדר' אליעזר בר יעקב דאמר לעיל היכא שהלווה בב"ד אפיל ות הוא מפריש עליהם בחזקת אותו שבט. ומ"ה פי' הרמב"ן דארישא קאי שהלווה שלא בב"ד שאם ירשו קרקעות מצו יהבו ליה רשות להפריש ואפילו לא הניח אלא מלא מחט גובה מלא קרדום דכיון דאפשר לו לגבות חובו ממנו כעין קטיני דאביי נמצא ששיעבוד כל חובו קיים. אבל כשלא ירשו קרקעות אע"פ שנתנו רשות להפריש אינו מפריש וגובה לפי שכבר אבדה שיעבודא. וראייה מהא דלעיל סימן כ"א שאפילו רשות לא מהני בלא הלוה ולחד מ"ד דוקא הלוה עליהם וה"ה יורשים דלא מהני רשות. ובתוספתא משמע להדיא דקאי ארישא: