אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ג › סימן יא

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן יא

סימן י

דין אם אמר ליה הבעל לשלוחו טול ממנה חפץ פלוני אם הקפיד לומר שיטול החפץ תחלה ואח"כ ליתן הגט. אינו גט אא"כ יגיע החפץ לידו תחלה והילכך אם שלח השליח הראשון ע"י שליח שני. אפילו קבל השני החפץ תחלה ואח"כ נתן לה הגט. אינו גט כיון שלא הגיע החפץ בתחלה לשליח הראשון. ואפילו הגיע אח"כ לשליח הראשון אינו גט אלא יקחנו ראשון, מידה ויחזור ויתננו לה בתורת גירושין ואם יצאה לקראתו שליח ראשון ונתנה לו החפץ ואח"כ קבלה הגט משליח שני הוי גט:

ואם א"ל טול הימנה חפץ פלוני כו'. אמר ר"ל כאן שנה ר' השואל אין רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכי' א"ל ר' יוחנן זו אפילו תינוקת של בית רבן יודעים. אלא זימנא דאפי' גיטא נמי לא הוי דנעשה כאומר לו אל תגרש' אלא בבית והוא גירשה בעלי'. אל תגרשה אלא בימין והוא גירשה בשמאל, דייק מדקאמר זימנא דלא הוי גיטא. מכלל דזימנא דהוי גיטא. ומסיק היכא דנפק' לאפיה ויהבה ליה חפץ והדר שקלה מיני' גיטא כ"ע לא פליג דגיטא מעליא הוא. כי פליגי היכא דא"ל שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא ואזל איהו ויהב לה גיטא והדר שקל חפץ ר' יוחנן פוסל בו. וכ"ש בשלוחו. ור' שמעון בן לקיש מכשיר בשלוחו וכ"ש בוי והילכתא כר"י לגבי ר"ל. ופירש"י דהאי דנפקא לאפיה ויהבה ליה. היינו לשלי' שני דאין חילוק בינו ובין שלוחו דאף שלוחו אם נטל החפץ תחילה ואח"כ נתן לה הגט כשר, דקפידת הבעל אינו אלא שלא ישאיר החפץ ביד האשה. אבל במה שא"ל שיטול הימנה חפץ והוא משלח ביד אחר אין הגט נפסל. ולא ישלחנו ביד אחר דקתני מתני' ה"ט שמא לא ימסור לשני דברים כהווייתן או השני לא ידקדק בהן ויפסול הגט. ולפ"ז הא דקתני שאין רצוני שיהא פקדונו ביד אחר אאשה קאי. וכתבו התוס' דזה נראה דוחק. וגם זה דוחק דלא ישלחנו ביד אחר שלא ישכח לומר כאשר אמר הבעל. ונראה לריב"א דכשאמר שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא שתולה שליחות הגט בחפץ פוסל ר"י נמי במשלח ביד אחר אפי' לא שינה השליח שני מדעת הבעל ונטל ממנה קודם נתינת הגט. דכיון שתולה השליחות הגט בחפץ כל שמשנה מדעת הבעל ונטל ממנה הגט קודם החפץ נפסל הגט. והכי פי'. ר"י פוסל בו בשליח. ראשון כששינה. וכ"ש בשלוחו ואע"פ שלא שינה. ולא ישלחנו ביד אחר אפילו לא שינה דקפיד הבעל שאין רצונו שיהא פקדונו ביד השליח השני. וכן פי' הרא"ש בשם ריצב"א שהוא ריב"א וכן יראה לי פי' ריב"א דלפי' רש"י קשה מאי האי דקאמר זימנא דגיטא נמי לא הוי משמע דאיירי במה שמכשיר ר"ל ור"ל עד השתא לא איירי אלא בשלוחו דאין קפידא בשליח לענין הגט והוא בא לומר דאף לענין הגט איכא קפידא בשליח ולא הוי גיטא. וזו לא יתכן לפי' רש"י. וע"ק לי מה צ"ל היכא דנפקה לאפי' כו' ה"ל למימר היכא דלא שינה השליח כ"ע לא פליגי דהוי גיטא כי פליגי היכא דא"ל שקול חפץ כו'. אלא מדאמר הכי בודאי משמע אפי' בלא שינה שליח שני אפ"ה פסול. אם לא דנפק' לאפיה בשלמא לפי' רשב"א ה"פ דנפקא לאפ' דשליח ראשון ונתן לו החפץ כדי שלא יעכב שליח שני מלתת הגט ואח"כ קבלה הגט משליח שני. מ"ה מיושב שפיר דנקט לישנא דנפקה לאפיה לפי שהשליח הראשון חלה ולא הגיע לעירה. ואין להקשות פשיטא דכשר נהי דבעל קפיד בלקיחת החפץ וצוה לקבל החפץ תחלה ואח"כ ליתן הגט ומאחר שכן נעשה א"כ פשיטא דליכא פסול בשליח שני. משום דלא תימא ס"ס מאחר שבשע' שעשאו שליח ראשון שליח לשני ונתן לו הגט בידו באות' שעה עדיין לא היה החפץ ביד שליח ונמצא השליחות בטלה מעיקרו אפ"ה אמרינן דכ"ע מוד' דכשר. דס"ס קודם שהגיע הגט ליד האשה נעשה השליחות השניי' בהכשר למפרע אלא שהיא עשה בתחלה שלא כהוגן שעשה השליח. אבל היכא דלא נפקה לאפיה אלא שליח השני נתן הגט תחלה אפילו אי יהבה אח"כ החפץ לשליח הראשון פסול מאחר דלא היתה מגורשת כשהגיע הגט לידה אלא צריך ליטול מידה ולחזור וליתנה לה אחר שהגיע החפץ ליד שליח הראשון. וכן כששינה השליח ונתן הגט ואח"כ קבל החפץ אם חזר ונטל הגט מידה ואח"כ נתנו לה כשר. כך נראה בעיני פירוש המחוור אף שרי"ף ורמב"ם פירשו כמו שפי' רש"י מה אעשה שפירושו לא עלה יפה בעיני ומחוורתא דשמעתתא לא כותיה. כתב הרמ"ה וז"ל ה"ה נמי בכל תנאי שהתנה הבעל עם השליח כגון א"ל אל תגרשנה אלא בבית או בעליה שאינו יכול לשלחו ביד אחר שמא לא ידקדק השני בשליחותו ויתבטל הגט ע"כ והביא הטור בלי מחלוקת וכן יראה כוונתו מלשונו שכתב בזה הלשון כתב הרמ"ה כו'. ולא כתב. והרמ"ה כתב כו'. ואינו כן דהאי חששא אינו אלא לפי' רש"י. אבל לפי' התוס' והרא"ש דס"ל דדוחק הוא לפרש כן שלא ידקדק השליח השני. מ"ה פי' בע"א. א"כ אין ממש כלל בחששא זו. ואפילו הטור שהביא כבר דעת הרא"ש דהיינו כפי' ריב"א. אין צריכין אנו לחוש כלל לדברי הרא"ש. ועיקר הדין שינוי בית ועליה או ימין ושמאל תמצא לקמן בפ' התקבל סי' ט':

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה