אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ג › סימן ז

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן ז

סימן ו

דין המביא גט ממדינת הים והניחו זקן אפילו בן שמונים או בן מאה שנים נותנו לה בחזקת שהוא קיים וכן אם הניחו חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. אבל אם הוא גוסס או שהוא בן שמונים וגם הוא חולה אינו נותנו לה בחזקת שהוא קיים אבל, בן מאה וחולה או בן שבעים וחולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים:

מתניתין המביא גט ממדינת הים והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים. אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותו בחזקת שהוא קיים. והך מציעתא וסיפא קאי נמי וחולי' דרישא ומסיק אמר רבה לא שנו אלא זקן שלא תגיע לגבורות פי' בן שמונים שנה. וחולה שרוב חולים לחיים. אבל זקן שהגיע לגבורות. וגוסס שרוב גוססין למיתה. לא. איתיבי אביי המביא גט והניחו זקן אפילו בן מאה שנה נותנו לה בחזקת שהוא קיים תיובתא. ואי בעית אימא כיון דאיפלג איפלג. והרי"ף והר"אש לא חשו להאי אב"א. אלא סברו כיון שאסיק תלמודו' זימנא חדא בתיובתא ש"מ דסתמא דתלמודא לית ליה הא דרבה לחלוקי בין שמונים למאה. אלא כמו ממאה שנה נותנו לה בחזקת שהוא קיים כל שכן שמונים שנה כפשטא דברייתא דקאמר אפילו בן מאה שנה ולא מסיק ואב"א אלא לתרוצי דעתו של רבה. ותלמודא לא ס"ל הכי ועוד אומר אני דבודאי תלמודא ס"ל דאפילו בן שמונים שנה נותנו בחזקת שהוא קיים. מ"מ היכא דאיכא בן שמונים שנה וחלה אין נותנים לה בחזקת שהוא קיים. ומ"מ נראה היכא דאיכא בן מאה שנה וחולה לא איכפת לן דבן מאה תמיד הוא באליו ובחלשי' וחשבינן כאילו מת ובטל. אלא דאמרי' כיון דאיפליג משיעורו איפליג וה"ה חולה משא"כ בבן שמונים שהוא בן גבורות. א"כ כשבא עליו החולה או שמוטל על ערס דוי אינו בחזקת קיים. אבל בן שבעים שהוא סתם זקן אפילו חולה נותנים בחזקת שהוא קיים. ומתניתין דקתני או חולה לאו דוקא הוא. וה"ה הניחו זקן או שהוא חולה נמי איכא למידק דוקא חולה אבל גוסס רוב גוססים למיתה אפילו בלא זקנה נמי לא והשתא מיושב שפיר אמאי אמר תלמודא ואבע"א כדי לאורויי לן דאמרי' שפיר כיון דאיפליג איפליג:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה