אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ג › סימן ו

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן ו

סימן ה

דין דאם מצא הוא עצמו הגט בחפיסה ובכיוצא בו אם מכיר הגט בט"ע אפילו הוא עם הארץ וגם אינו מכיר הכלי. או מכיר הכלי אבל אינו מכיר הגט כשר ובלבד שיהא ברור לו שלא השאיל את הכלי לאחר. או שיודע שבחפיסה אבדו וגם מכיר הכלי בט"ע. אבל בסימן שאינו מובהק אינו נאמן:

מתני' מצאו בחפיסה שהו' חמת קטנה של עור או בדלוסקמא שהו' טילקא דסבי טשק"א בלע"ז וכל כה"ג אם מכירו כשר. ופי' רש"י מילתא באפי' נפשי' הוא ואו או קתני. או שמכירו ואפילו מצאו בכ"מ כשר. וגירסא הנכונה ומכירו כשר. ופי' הנכון שמכירו קאי על הכלי אף שאין מכיר הגט. ואף שאין מכירו אלא בט"ע ואם מכיר הגט בטביעת עין אפילו לא יכיר הכלי כשר ואיירי בשמצא הוא בעצמו וסמכינן אהכרתו ואע"פ דלאו צורבא מרבנן הוא מהימנא ליה במיגו דאי בעי אמר לא אבדתי דעם הארץ נמי אית ליה ט"ע כדאמרינן בפ' גט פשוט האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי אתתא לידבר עם הארץ בהדי' ובפ' כל הבשר נמי מוכח דכ"ע אית ליה ט"ע והא דלא מהדרינן ליה בט"ע אע"ג דעדיף מסימנים. היינו משום דלא מהמנינין ליה. והכא דמצא הוא עצמו נאמן במיגו כן כתבו התוס' והרא"ש ומ"מ צריך לומר דברור לו שלא השאילום לאחר דאל"כ איכא למיחש לשאלה או ביודע שבחפיסה או בדלוסקמא איבדו. מ"מ אין זה סימן כלל שיספי' להכשיר ומ"ה נראה אף לאותן דגרסו במתניתין אם מכירו מתיישב שפיר. וה"ק אע"פ שמצאו בחפיסה או בדלוסקמא שידע שאבדו בתוכן אפ"ה אינו כשר אלא א"כ מכי' הגט או הכלי ולא בענין אחר. והא דמהמנינן ליה אפילו לעם הארץ היכא שמצאו בעצמו היינו בטביעת עינו. אבל בסימן שאינו מובהק פסול ולא משום הימנותא הוא דאפי' צורבא מרבנן גבי גיטא לא מכשרינן בסימן שאינו מובהק מאחר דסימנא לאו דאורייתא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה