אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ב › סימן כט

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כט

סימן כח

דין דאין כותבין הגט על המחובר אפי' נותן לה המחובר כמו שהוא. כתב הטופס במחובר ותלשו והשלים התורף כשר. אבל אם כתב גם התורף במחובר פסול. ותלוש ולבסוף חברו חשוב נמי מחובר. ואם כתבו בתלוש ואח"כ חיבר' והושרש וחתמו ואח"כ תלשו כשר:

מתניתין אין כותבין במחובר לקרקע. פי' משום דמחוסר קציצה דאפי' בעי למיתב לה המחובר ולהקנות' לה עם הקרקע לא מהני דכתיב ונתן בידה כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר. רבי יהוד' פוסל עד שיהא כתיבה וחתימה בתלוש. והלכתא כת"ק דכשר. ומוקי רב יהודה אמר שמואל מתניתין ששייר מקום התורף ור"א היא דאמר עידי מסירה כרתי. וה"ק אין כותבין תופס במחובר גזירה שמא יכתוב תורף. כתבו לתופס תלשו וחתמו ונתנה לה כשר והא דקאמר תלשו וחתמו היינו גומרה. כמו תורה חתומה נתנה, כלומר שגמרה לגט וכותב אף התורף. והלכה כת"ק דר' יהודה דלא גזרי כתיבת טופס אטו תורף, וכתב הטור בשם הרמ"ה כל היכי דפסלינן מחובר אפי' תלוש ולבסוף חברו פסול. ואפי' כתבו חתמו בתלוש ואחר חתימתו חזרו וחברו ואח"כ תלשו ונתנו לה פסול. ולא מבעי' אם אשרש אחר כתיב' וחתימה אלא אפי' לא אשרש נמי פסול. כיון דמחוסר מעשה מקמי נתינה. דבעינן וכתב ונתן שלא יהא מחוסר מעשה בין כתיבה ונתינה ע"כ והנה מה שכתב תלוש ולבסוף חברו כו' יפה כתב. דנהי דחשבינן בע"ז תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי ומ"מ לענין כתיבת הגט במחובר כה"ג הוי שפיר חיבור. דסוף סוף לא מצי לקיים ונתן בידה כל זמן שהוא מחובר לארץ. וממילא כשתלשו הוי מחוסר קציצה. וכן דעת הרשב"א. אבל מה שכתב שאם כתבו וחתמו בתלוש ולבסוף חברו וחזר ותלשו ונתנה לה שהוא פסול לא נהירא כלל דהא דינו כתלוש. והתוס' נמי לא סביר' הכי דהקשו לעיל בריש פרקי אהא דאמרי' מאן האי תנא דבעי כתיבה וחתימה לשמה ר"י היא דאמר עד שיהא כתיבה וחתימה בתלוש. וא"ת למה לי למנקט וחתימה כיון שהיתה הכתיבה בתלוש א"א לחתימה שתהא במחובר. וי"ל דמשכח' לה שכתב על אילן תלוש ואח"כ נטעו והשריש וחתמו ע"כ. אלמא אי לאו דבעי שיהא חתימתו בתלוש לא הוי פסול משום מחוסר קציצה. דלא שייך לומר מחוסר קציצה אלא היכא דבשעת כתיבה לא הי' ראוי ליתן אלא שיעשה מעשה או בשעת חתימה. למר כדאית לי' ולמר כדאית לי'. אבל היכא דכתבו וחתמו בתלוש לכ"ע כשר אפי' נטעו אח"כ. דלא הקפידה תורה אלא שיהא כתיבתו או חתימתו בתלוש בלא מחוסר מעשה. אבל כל מעשה שבא ממקום אחר שאינו תלוי לא בכתיבתו ולא בחתימתו פשיטא דכשר לכ"ע. ולפ"ז דק"ל כר' אליעזר דוכתב דכתיב בקרא כתיבה הוא ולא חתימה. אפי' כתבו בתלוש וחברו והשריש וחתמו ואח"כ תלשו אפ"ה כשר. וכ"כ הרשב"א. ומסיק בסוגי' כתבו על חרס של עציץ נקוב כשר. דשקל לעציץ ויהבי' ניהלה. אבל אם שבר חתיכה חרס מן העציץ ונתן לה לא הוי גט. משום דהוי מחוסר קציצה כתב על עלה של עציץ נקוב אביי אמר כשר רבא אמר פסול גזירה שמא יקטים וה"ה באינו נקוב דפסול. והכי הלכת'. והא דלא גזרינן גבי חרס של עציץ נקוב שמא ישבר. לפי שאין דרך לשוברו. כמו בקרן פרה דלא גזרינן שמא יקצץ וכן הוא בתוס':

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה