ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן כח
דין אם כתבו גט בקלף גדול וצריך אח"כ לחתכו הוי גט פסול. אבל אם חתכו מגט דבר מועט ליפותו אינו פסול. ומ"מ ראוי להחמיר שלא לחתוך כלל אחר החתימה אפי' ליפותו. ואם שיטה ראשונה בטעות ורוצה לכתוב אחריה צריך לחתוך תחלה המוטעה:
על קרן של פרה כו' בשלמא יד של עבד לא אפשר למקציי' אלא קרן של פרה לקציי' וליתב' לה אמר קרא וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה. ואם כתב גט בקלף גדול ואח"כ חתך יש מכשירי' ואומרי' דוקא במחובר ובעלי חיים יש לומר הכי אבל לא בד"א. והרבה חולקים הר"י בר' מנחם ור"ת ור"י ודבריהם עיקר. כי כן כתב בה"ג כי מנין לנו להקל בספק ערוה מאחר שאין ראיה כלל להמכשירים ומיהו כתבו האחרונים דאף לדברי ר"ת נראה דוקא נחתך הקלף גדול הוא דחשיב. מחוסר קציצה. אבל אם חחכו מן הגט דבר מועט כדי ליפותו לא מקרי בהכי מחוסר קציצה. ונראה בעיני דוקא כה"ג מה שהוא ליפותו והוא דבר מועט שאין בו תיקון ממש שיקר' מחוסר קציצה. אבל אם כתב שיטה ראשונה בטעות ורוצה לכתוב אחרי' יחתוך תחלה המוטעה לפי שאז יהי' תיקון גמור לגט ויקר' מחוסר קציצה ואינו דומה לגזיי' לזמן ויהבי' ניהלה אף שיש תיקון ממש בקציצותי'. מ"מ אין תיקון לגט עצמו אלא תיקון לאשה ואין שייך לומר מחוסר קציצה אלא דבר שמחוסר תיקון הגט ותועלתו בעצמו ולא מזולתו ומ"מ יראה להחמיר שלא לחתוך אחר החתימה אפילו ליפותו וכן המנהג: