אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ב › סימן כה

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כה

סימן כד

דין דנוהגין לערות הגט באותיות ארוכות ונהגו להרחיב השיטין:

פסק האידנא נהגו לערות הגט באותיות ארוכות אף שאינן נוגעי' ומחובר' אלא עושין הגט שיהיה ספר א' ולא יהיה ראוי לחתוך שיטה משיטה שאז לא יהיה ספר א'. ואע"פ שכתבו התוס' כל זמן שהוא מחובר ולא נחתך לא חיישינן לשני ספרים מדאמרינן בפ' בתרא שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני. י"ל דשאני התם שדרך הספר לכתוב בדף א' ולגמור בדף השני. אבל הכא נהגו הסופרים להרחיב השיטין מה שאין דרך הספר א"כ אי לא שמחברי' האותיות ארוכות זה שלא כנגד זה מחזי כל שיטה כספר בפני עצמו וכאלו נחתוך. והטעם שנהגו להרחיב השיטין כדי שיהי' בקלף כתב י"ב שיטין רחבי' וארוכי דבר הנראה לעינים שיהי' נקרא ספר ואם תקצר השורו' והאותיו' לא יהיה שם ספר עליו ואף שאינו מעכב דאפי' על עלה של זית כותבין מ"מ לשופרא דמלתא כך נהגו ועוד אומר אני דקצת יש ראי' שכך הי' מנהג בימיהם מדבעי רב פפא סתם בין שיטה לשיטה מהו תיקו. ואמר עלה בגמרא לא צריכא דמעור' ומדלא בעי רב פפא גט המעור' ואמר בין שיטה לשיטה מהו. משמע שכך הי' הדרך שהיו מעורי' הגט ומחברי' באותי' ארוכות רק שלא היו נוגעי' וע"ז השיב לא צריכה דמעורה ממש או כפי' רש"י או כפי' ר"י:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה