ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן יד
דין עדים שאין יודעים לחתום מציירין להם ברוק וכיוצא בו אפילו לכתחלה אבל באבר לכתחלה לא ובדיעבד כשר:
איתמר עדים שאין יודעים לחתום אמר רב מקרעין להם וממלאים את הקרעים דיו ושמואל אמר באבר פי' רושמין שמם בעופרת אבל במי דעופרת לא דהוי כתב לענין גט הלכך כתב העליון לא הוי כתב והא דמקרעין פי' רש"י מסרטין אע"ג דחקיקה חשוב כמו כתב ע"ג טבלא ופנקס ואפילו הכי לא פסלינן מכח כתב ע"ג כתב דהכא לא איירי ברישומו ממש אלא שרושמין קצת כדי לחתום עליו עדים מ"מ נראה בעיני דוחק דאיך אנו מתירין לעשות כן לכתחלה דאי אפשר לכוין כל כך שלא ישרטט מקצת אותיות ממש וגם לישנא דמקרעי' לא יראה כפירושו ע"כ נראה כפי' ר"ח והתו' שלוקחי' נייר חלק ומקרעים עליו שמות העדים מעבר לעבר ומשימין אותו על הקלף שהגט כתוב בו ובאין העדים וממלאים הקראים דיו ודוקא שמרחיבים להם הקרעים והעדים אין ממלאים לגמרי כל רוחב הקרע דאל"כ א"י הגט להתקיים בחותמיו אלא כתב ראשונים כדאיתא בירושלמי וכתב הרמ"ה דלא שרינן לכתחלה אלא לקרע להם נייר חלק אבל לצייר להם אפילו ברוק לא וכ"ש באבר או במי מילין אפילו ע"ג מי מילין דלא דכיון שרישומו ניכר לפי שעה גזרינן אטו סיקרא וכיוצא בו ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד שציירו להם ברוק או באבר או במי מילין כשר ותגרש בו לכתחלה ציירו להם במי דאברא או באפצא ע"ג מגילתא וכל כיוצא בזה שהתחתון הוי כתב וחתמו עליו אע"פ שהעליון ניכר יותר אינו גט ואם נתגרשה בו פסולה לכהונה ע"כ וכן הביא הטור ותמה אני על הטור דדין זה לא יתכן לדידן דפסקינן כר' אליעזר דבעי עידי מסירה ועידי החתימה לא מהני לחוד וכן דעת הרא"ש א"כ לא תמצא בשום פנים שבכה"ג לא יהי' גט נהי דאינו כתב סמי עידי החתימה מכאן מכל מקום הוא כשר בעידי המסירה ואין שייך לומר כאן דהוי מזוייף מתוכו דבשלמא שלא לשמה איכא לדמויי למזוייף מתוכו מאחר שלא נכתב כתיקונו אבל הכא א"א דאינה כתב א"כ הוי כמאן דליתיה ולא שייך כאן מזויף מתוכו אלא שהראשון שכתב במיא דאברא הי' קרוב או פסול מ"מ נראה דאינו פסול אלא מדרבנן כמו שכתבתי בפ"ק סימן יו"ד ואם נישאת לא תצא והוי גט מעליא היכא דליכא אתרא לתקוני גט אחר או היכא שנשאת ויש לה בנים כשאר פסולים מדרבנן כמו שכתבנו פ"ק סימן י"ב ומה שפסק דלכתחלה אסור אפילו לצייר ברוק כ"א לקרוע להם נייר חלק והטור כתב בתחלת דבריו שאפילו לכתחלה שרי באבר ואני אומר דלא כשניהם דרוק בודאי שרי ורב ושמואל תרוויייהו מודו דשרי שאינו כתב כלל אלא שאין דרך לצייר ברוק וכן רב פפא דהוא בתראה אורי לרב פפא הוראה למיעבד הכי וכן ר' אבהו במי מילין אבל מ"מ באבר נראה דאסור לכתחלה דהלכתא כרב באיסורי ותניא כותיה לקמן ורב ושמואל פליגי בה כדמשמע לישנא ומ"ה לא מייתי הרי"ף אלא מילתא דרב לחודא וכן פסק הרמב"ם שמציירין ברוק וכיוצא בהן וכן עיקר: