אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק א › סימן לג

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן לג

סימן לב

דין אם הנפקד או הלוה עכו"ם ואמר לו ישראל תנהו לישראל אחר במעמד שלשתן לא קנה. ואם הנפקד ישראל ומקבל מתנה הוא עכו"ם. אז כל זמן שישראל הנותן אינו חוזר יכול ליתנו לעכו' ואם חזר בו הנותן אע"פ שאמר במעמד ג' לא זכה בו העכו"ם וחייב הנפקד להחזירו למפקיד ומיהו אם אין הנפקד יכול להשמט מן העכו"ם אז יתן לעכו'. ואם הנותן עכו' והנפקד והמקבל להם ישראל קנה הישראל ויוכל להוציא מישראל בב"ד. ואם מלוה הוא והעכו"ם אנס והוציא בכח מישראל קודם שפרע לישראל חייב הלוה לפרע גם לישראל ואם פקדון הוא ונכנס העכו"ם לבית, הנפקד ולקח בחזקה אינו חייב לשלם לישראל ואפילו אנסו עד שהביא הפקדון לבית עכו' אפ"ה פטור:

פסק ר"ת דבמעמד שלשתן דתקינו חכמים היינו לגבי ישראל אבל בעכו' לא תקינו מעמד שלשתן דכיון דהלכתא בלא טעמא הוא הבו דלא לוסיף עלה. והוסיף ר"י לבאר דג' חלוקים יש בדבר דאם הנפקד או הלוה גוי ואמר לו ישראל תנו לישראל אחר במעמד ג' לא קנה שהרי אפי' זיכה לו ע"י גוי זכי' גמורה לא קנה ולא עדיף מעמד ג' מזכי' גמורה ואם הנפקד ישראל ומקבל מתנה הו' העכו' כ"ז שאין הישראל חוזר יכול הוא ליתנו לעכו' דאפי' אם אמ' לו בינו לבין עצמו מה שיש בידך תנהו לעכו' פשיט' שיתנהו לו כ"ז שאין הישראל חוזר בו. אבל אם חוזר בו ישראל לא. אע"פי שאמר לו במעמד ג' לא קנה העכו' וחייב הנפקד להחזיר למפקיד ומיהו אם אין הנפקד יכול להשמט מן העכו' שלא יפרע לו לפי שבדיניהם הוא חייב לו כיון שאמר לו ליתן אז ודאי יתן לעכו' ופטור מן המפקי' דאיהו הוא דאפסיד אנפשי' כי ידע שיצטרך הנפקד ליתן לגוי. ואם הנותן הוא גוי והנפקד ומקבל מתנה ישראל קנה ישראל ויוכל להוציאו מיד ישראל בב"ד דכיון דהפקיע חכמים ממונו של ישראל ע"י מעמד ג' כ"ש ממון הגוי ועוד שהרי גם בדיניהם הוא כך ע"כ. והוסיף הרא"ש על דין האחרון אם מלוה הוא הגוי ואנס והוציאו בכח מן הלוה קודם שפרע לישראל חייב הלוה ג"כ לפרוע לישראל שהרי כבר נתחייב לישראל. ואם העכו' אנס וגזל את הלוה אין הישראל מפסיד בכך. ואם פקדון הוא ונכנס הגוי לבית הנפקד ונטלה בחזקה אינו חייב לשלם לישראל דאינו אלא שומר לשני כמו שהיה לראשון ופטר מן האונס ואפי' אם אנס עד שהביא הפקדון לבית גוי פטור ואין זה מציל את עצמו בממון חבירו. ודמי להא דאמרינן בהגוזל בתר' ההוא דאפקיד' גבי כסא דכספא סליקו עליהו גנבי יהבינה ניהלייהו אתא לקמ' דרבא. פטרוהו. א"ל אביי האי מציל את עצמו בממון חבירו הוא. אמ' רב אשי חזינן אי אינה דאמו' הוא עליהו סליקו ואי לא אכסא דכספא סליקו. אבל במלוה לא שייך למימר ה"ט דמלו' להוצאה ניתנה וכאלו אונסו ליתן לו ממון אחר ע"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה