ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן לא
דין מי שאומר הריני נותן מנה לפלוני אם יש לו מעות בעין מנה ממש קאמר. ואם נאבד. נאבד למקבל, ואפי' יש לו כמה מגי' בעין כל אחד בפני עצמו ואבד אחד מהן אבד למקבל ואפילו אמר מנה מנכסי. והיכא דאין לו מנה מיוחד אלא ה' מאות זוז בבת אחת ואבד מנה מהם לא הפסיד המקבל אלא לפי החשבון ואם לית ליה שום מעות בעין ואומר מנה לפלוני, אפילו לא אמר מנכסי נותן לו שוה מנה:
פסק כתב הר"ן וז"ל ומדשקלי' וטרי' אי חיישינן למנה קבור או לא נהי דמסקינן דלמנה קבור לא חיישינן. מ"מ משמע שהאומר הריני נותן מנה לפלוני מנה ממש דוקא קאמר ולא אמר דשוה מנה קאמר הילכך היכא דאיתיה בעיני' מנה קאמר. ואם נאבד מרעיתו אבד. וכן נמי כל היכא שיש לו כמה מני' בעין כל אחד בפני עצמו ואבד אחד מהן מרעיהו אבד דיד בעל השטר על התחתונ' ואפי' אמר מנה מנכסי לא אמרינן דליפות כח קאמרינן כדאמרינן בפ' המקבל מחמרא כדי ליפות כחו ואם החמיץ אין לרעיהו החמץ דהתם שאני דיהיב ליה ארבע מאה זוזי ותלינהו בחמרא דהוה מיד' אחרינא אבל הכא כשאומר משלי קאמר. והיכא דאין לו מנה מיוחד אלא ה' מאות זוז בבת אחת ונאבד מנה מהם לא הפסד זה אלא לפי חשבון כדתנ' בתוספת' דב"מ דב' שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתיים נגנב או נאבד מהן חולקין לפי החשבון והיכא שאין לו מעות כלל בעין כל שלא אמר מנכסי איכא למימר דלא זכה מקבל דמנה דווקא קאמר והא לית ליה ע"כ והנה דבריו הראשונים ישרים מצד השכל והסברא נותנת אעפ"י שאין לה הכרע בתלמוד. אבל מה שכתיב בסוף דבריו היכא שאין לו מעות כלל בעין ולא אמר מנכסי דלא זכה לא נהירא דמאחר דלא חיישינן למנה קבור א"כ בוודאי שוה מנה קאמר ולא הוציא דבריו בכדי. ועוד סתם מנה ומאתיים שבתלמוד איירי נמי בשוה מנה, זכר לדבר מ' שיש לו מאתיים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ונהי דהיכא דאית ליה מנה בעין דאמרינן מסתמא אמנה שבעין קאמר דאל"כ הל"ל שוה מנה מאחר שלא יתנו לו מנה ממון המזומן אבל היכא דלית ליה מנה במזומן ע"כ שוה מנה הוא: