ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ל
דין דבמעמד שלשתן קונה אפילו במלוה ושוב לא יכול למחול החוב לחבירו. ודוקא שהקנה לו מתנת חבירו וגם שיש בידו ממון כפי הסך שהקנה לו אפילו לא הגיע זמן פרעון. ובלא מעמד ג' אפילו מתנה מועטת לא קנה אלא אם כן בלשון הודאה שהנותן יאמר לפני עדים אתם עדי שהמנה שיש לי ביד פלוני הוא שלו או מי שהמעות בידו יודה בפני עדים ויאמר אתם עדים שיש לי בידי מעות של פלוני ואי קנה מני' בכל לשון הודאה שיאמר קנה אבל גבי הנותן לא מהני קניה כלל אלא דוקא בלשון הודאה ואתם עדי כדפי':
אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן ל"ש מלוה ל"ש פקדון ובלא מעמד ג' לא קנה בין מתנה מרובה ובין מתנה מועטת. ומ"מ אי קנה מידו אינו יכול לחזור וז"ל הטור וכתב הרמ"ה וכי מהני קנין דוקא היכא דקני מהאי דאיתא לממונא גבי' אבל קנו ממרי' דממוני' לא מהני' דמלוה להוצאה ניתנה ואינו מקנה לחבירו דבר שאינו ברשותו ואפי' קנה מהאי דממונא גבי' דוקא דקנה בתורת הודאה דאית ליה מהאי שני כך וכך זוזי אבל בתורת מתנה לא מהני בי' קנין גרידא ל"ש מלוה ול"ש פקדון דאין מטבע נקנין בחליפין עכ"ל. וצ"ע מאוד דלמאי מהני האי קנין ס"ס הנותן יכול לחזור בו שהרי לא קנה מידו, וי"ל מאחר שזה קיבל עליו בקנין ליתן לזה אז לא יוכל הוא לחזור עליו כדי שישל' לו הלוה או הנפקד פעם שנית שהרי הוא נתחייב מכח גרמא דניזקין לשלם לו הזיקות שהרי הוא צוה ליתן לו ולקנות ממנו וא"כ אם אתה מחייבו לזה ליתן לו פעם שנית ס"ס יחזור עליו מצד דיני דגרמא. אבל ס"ס קשה ל"ל קנין יודה לו בפני ב"ד שיש מעות שלו בידו והודאות בעל דין כמאה עדים דמי' ויאמר הריני מודה בפניכ' דשוב לא יכול לומר אח"כ שלא להשביע את עצמו כוונתי כמו שכתב הרי"ף בסוף גט פשוט. או יאמר אתם עדי' דלכ"ע מהני. ועוד קשה ולמה לא יודה הנותן שהממון שישנו ביד הנפקד הוא ממון של פלוני כדאשכחן גבי איסו' גיורא בעובדא דרבא וא"ל דשאני התם דבנו היה ולא שייך לומר שלא להשביע את בניו דבודאי אדרבה היתה ההודאתו אמת כדי ליתן לבנו רב מרי כמו שפרשו התוס' לשם. אבל ס"ס קשה יודה בפני עדים ויאמר אתם עדיי או הריני מודה בפניכם דלא שייך לומר שלא להשביע כדפי'. ואפשר דהרמ"ה ס"ל דמילתא דפסיק' קתפיס' דקני' מהני בכל לשון שיאמר ההודאה. אבל מ"מ קשה אמאי לא מהני ההודאה גבי מי שהמעות בידו אפי' בלאו קנין דליכא למיחש שמא יטעון שלא להשביע א"ע קאמר דלמה יחטא ולא לו דאם לא יתן לזה ס"ס יחזור להנותן. ונ"ל דחיישינן לקנוני' שיעשו עם הנותן. ומסיק בסוגיא דמעמד שלשתן הלכתא בלא טעמא הוא אלא משום תקנות השוק דמי שיקנה איזה סחורה ואין בידו מעות שיכול לשלם לו שיכול להעמידו אצל ב"ח וא"צ להמתין עד שיקנה בקני ומ"ה אע"ג דהיכא שמכר ש"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול גבי מעמד ג' לא יכול למחול דאל"כ נפל כרס' בבירא דתקנתא מאי מהני שלא יסמוך הסוחר על מעמד ג' מאחר שיכול למחול. ועוד האריכו בעלי התוספת בראי'. וכן פסק הרא"ש וכן דעת כל האחרוני'. ועוד כתבו ר"ת וריב"א דבמעמד ג' קנה בע"כ של לוה ונפקד דאל"כ למה תקנו מעמד ג' יאמר לו זכה ודוחק לומר דתקנו מעמד ג' היכא דליכא פקדון או החוב ביד השלישי שזהו מילתא דלא שכיח ומשום מילתא דלא שכיח לא הוי מתקנ' רבנין הלכתא בלא טעמא. וכה"ג הביאו ראייה מפ' המוכר את הספינה גבי הא דמשך ולא מדד דאמר התם ברשות הלזה מופקדת אצלו לא קנה עד שיקבל עליו הנפקד ליחד רשותו וא"כ אמאי איצטרך לן בשום מקו' מעמד ג' יקבל עליו הנפקד כו'. אי לאו משום דיקנה בע"כ. ואני אומר דכל הני ראיות ליתא דאל"כ לרב אשי דאמר בהאי הנאה דקמשתני ממלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעבד נפשי' וע"כ ליתא האי טעמא אלא מדעתו ולא בע"כ. וא"כ בודאי כמו שתקנה במלוה כך תקנה בפקדון אלמא דליתא למעמד ג' בע"כ וא"כ בע"כ ס"ל דהך קושי' למה תקנו מעמד ג' כו' לית' דמשו' היכא דליכא פקדון גביה תקנו. ומאחר דהך קושי' ליתא לרב אשי א"כ ה"ה לפי המסקנא נמי אין ראי' מהך קושי' ומה דמסקינ' בפ' מי שמת גבי איסור גיור' דאמר רבא אי במעמד ג' לא אזלינן משמע דאי הוה אזיל הוה קנה מרי ברי' בע"כ של רבא אין זו ראהו דאפשר שהי' מתבייש לומר לפניו אינני רוצה ומשום שמא יאמר לו זכה לרב מרי לא היה מתיירא שהי' יכול להוציא מידו קודם שיבא לשם ומ"ה לא אזלינן. ולשם בב"ב כתב הר"ן בפרושו מצאתי, בנמוקי האחרונים שמעמד ג' אינה קונה בע"כ וראיית' כתוב מפה וז"ל וסוגי' מוכח דמעמד שלשתן לא מהני אלא מדעתו של זה שהמלוה אצלו מדאמר רב אשי דבבהיא הנאה דהא משתני' לי הבין מלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעבד נעשי'. וה"ט ודאי לא סגי אלא מדעתו ואע"ג דלמסקנא לא קאי ה"ט מ"מ איהו לא פליגי אלא בטעמא אבל בדינא לא פליגי. ואע"ג דאמר אמימר דנעשה כאומר לו בשעת מתן מעות משעבדנ' לדידך ולכל מאן דאתי מחמתך ה"ק משעבדא לכל מאן דאתי מחמתך שארצה להשתעבד לו כמו דמשעבדנ' לך ע"כ ודין דבמעמד ג' מהני אפי' במלוה שלא הגיע זמנו כתבתי בפ' החובל סי' כ"ז ושם כתבתי דאין שייך מעמד ג' אלא שיש בידו ממון של המקנה כפי הסך שהקנה לו: