ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן כו
דין האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי. חוזר באשה ואינו חוזר בעבדו. כי האומר תנו כאומר זכו דמי אבל התופס לב"ח במקום שחב לאחרים לא קנה ואפילו עשאו שליח אבל התופס לכ"ח במקום שאינו חייב לאחרי' אפילו לא עשאו שליח קנה ואפילו תוך זמנו והוא שרואים בו שמכזבו נכסיו וגם כשאין לו נכסים אחרים אבל אינו מבזבז לא מהני תפיסה תוך זמנו אפילו תפס המלוה בעצמו. ואפטרופא בשביל יתומים אפילו במקום שחב לאחרים קנה:
מתני' האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניה' יחזור דברי ר"מ וחכמי' אומרים שחוזר באשה ואין חוזר בעבד לפי שזכי' לאדם שלא בפני' פי' שזכות הוא לו שיצא לחירות ואין חבין לאדם שלא בפניו פי' גט אשה שחוב הוא לה שאם ירצה שלא לזון את אשתו אינו רשאי מה שאינו בעבד שאם ירצה שלא לזון את העבד רשאי כו' ומסיק אר"י התופס לב"ח במקום שחב לאחרים לא קנה אפי' עשאו שליח דלאו כל כמינ' לשוי' שליח כדי לחוב לאחרים. וא"ת משנתינו שאינו חוזר בעבד מאחר שתפס השליח שטר שטרור אעפ"י שחוב הוא לאדון כל האומר תנו כאומר זכו דמי. פי' ומיד שתפס השטר קנה ויצא זה לחירות מיד אבל התופס לב"ח במקום במקום שאינו חייב לאחרים אפי' לא עשאו שליח קנה. ואין חילק בין תפס לאחר זמן ובין תפס בתוך זמנו דכל היכא דאין לו נכסי' אחרי' וא"ל האי תפיס' יפסיד המלוה מהני תפיסה ולאפוקי מדברי הר"ר פרץ כמו שכתב הרא"ש לקמן סי' ל"ה גבי הולך מנה לפלוני אם בא לחזור ביה. ובב"ק פ"ק סי' ב' כתבנו שיש רשות לתובע לעכב ממון של לוה אפי' תוך זמנו ודוקא היכא שמבזבז נכסיו או הולך בדרך רמי' ותרמית כמו שפי' נמי לשם. והשתא נוכל לקיים אף דברי הר"ר פרץ ואיירי באיש שאינו מבזבז נכסיו והולך בדרך הישר דאז לא מהני תפיסה ואפי' הוא בעצמו לא יכול לתפוס ולעכב ממונו. ועוד נכתב בשם הר"ר משה מאיבר דלא מהני תפיס' אלא כשאין ללוה עוד נכסים אחרים ונמצא שיפסי' המלוה אי לאו האי תפיסה בכה"ג מהני תפיסה ולא בע"א כלל. וכן הסכים הרא"ש. ואפטרופס בשביל יתומים אפי' במקום שחב לאחרים קנה דידו כיד הבעלים ועיקור דין התופס לב"ח בפ"ק דב"מ ושם נאריך בע"ה: