ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן כה
דין עדים החתומים על הגט ושמותיהם כשמות העכו' אפילו הוא שמות מובהקים ונמסר בעדי מסירה ישראל אפילו דכי פסול. ואם הוא בשעת הדחק שהוא ממרחקים ויש לחוש לעיגון וכל כיוצא בזה מכשירין בשמות מובהקים:
בעי מניה ר"ל מר' עדים החתומים על הגט ושמותיהם כשמות העכו' מהו. פי' אי אזלינן בתר רוב החתומים על הגט שהם ישראלי' וכשר אפילו בלא עדי מסירה לר"מ ולר"א בעדי מסירה או אזלינן בתר השמות ואמרו דעכו' הם ולא מכשירין אפי' בעידי מסירה דשמא אתי למיסמך עלייהו דאף ר"ש לא מכשיר גט בערכאות ובעידי מסירה אלא בשמות מובהקים שהכל יודעי' שהן של עכו' ולא אתי למיסמך עלייהו בלא עידי מסיר' והכא איירי באינם מובהקי' דהא קבעי ליה אי אמרינן של ישראל הן אמר ליה לא בא לידינו אלא לוקס ולוס והכשרנו. ודוקא לוקס ולוס דלא שכיחי ישראל דמסקי כשמותייהו אבל שמות אחרינא דשכיחי ישראל דמסקי כשמתייהו לא. ופי' רש"י משום דשמות מובהקים הן וא"כ משמע להדי' דפסק כר"ש ומ"ה פסק הראב"ד כר"ש ואח"כ מסיק איתיב' גיטי' הבאים ממדינת הים והעדים החתומים עליהן שמותיהם כשמות העכו' כשרים מפני שרוב ישראל שבח"ל שמותיהן כשמות העכו'. התם כדקתני טעמא מפני שרוב ישראל שבח"ל שמותיהן כשמות הגוים ופי' רש"י וכי אמר ר"י בא"י דאין רוב שמותיהן כשמות העכו' הילכך מספקינן דלמא עכו' הם ופסולים אפי' בעידי מסירה כרבנן דמתני' ע"כ. א"כ משמע להדי' דבעי רש"י לפרושי אליבא דרבנן ודבריו תמוה' דהא מכשיר ר"י בלוקס ולוס משום דהוי שמות מובהקים וכר"ש דמתני' ולא כרבנן ובחידושי ריטב"א בא לישבו מאחר דקאמר לא שכיחי משמע שאינו מוחלט לעכו' ויכול להיות שהו' ישראל אלא דלא שכיח. וכן שמות מובהקים דגזרינן לעיל דלמא אתי למיסמך עלייהו ע"כ איירי באינה מוחלט דוקא לעכו' אלא דלא שכיחי ואי לא מסקי ישראל לעולם בשמתייהו אמאי אתי למסמך עלייהו ואמאי גזרינן ומ"ה לוקס ולוס דאיכא תרתי לטיבותא חדא דיכול להיות שישראלים הם אע"פי ששמות מובהקין הם כדפי' ר"י. ואף אם עכו' הם מאחר דאיכא עדי ישראל במסירה והם שמו' מובהקין לא גזרינן דאתי למסמך עלייהו ולא פליגי רבנן עלייהו אלא בעכו'. ודאי זה העולה מדבריו. והשתא א"ש דברי ר"ל ור"י אליבא דרבנן. ואני אומר שאין אנו צריכים לכל זה דאפי' תימא הלכה כרבנן מ"מ כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשע' הדחק ואפשר שהיה לחוש לעיגון או שלא תהא זקוקה ליבם והיינו שעת הדחק וכה"ג אשכחן לקמן בפ' ב' גבי כולכם כתובו גט לאשתי כו' והוי גט מוקדם ואמר ריב"ל כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק אף דהלכה כרבנן ותדע דה"נ שעת הדחק הוי שהרי ר"י לא היה יודע אם היו עכו' או ישראלים אלא מכח דלא שכיחי הר' לך שהובא ממרחקים שאפי' ע"י החקירה לא היה יכול לברר מי הם החתומים אבל לעולם בלא שעת הדחק לא מכשירין מכל אלו משמע דהלכתא שפיר כרבנן. ועוד פי רשב"א פי' אחר וכתב שלוקוס ולוס היו ישראלים כו' והרא"ש הביאו ואינה ע"ד האמת לפי קוצר דעתי: