אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק א › סימן יח

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן יח

סימן יז

דין דאסור לשתות במיני זמרים וכן אסור לרקוד ולמחול עם הבתולות:

גרסינן בסוף סוטה אמר ר' יוחנן כל השותה יין בד' מיני זמרים מביא ה' פורעניות לעולם שנ' הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו וכתיב אחריו לכן גלה עמי מבלי דעת שגורמין גלות לעולם וכבודו מתי רעב שמביאים רעב והמוכר צחה צמא שגורמין לתורה שתשכח מלומדי' וישח אדם וישפל איש שגורמי' שפלות לשונאי' של הקב"ה שאין איש אלא הקב"ה שנ' ה' איש מלחמה ועיני גבוהים תשפלנה שגורמי' שפלות של ישראל מה כתיב אחריו לכן הרחיב' שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק ופי' רש"י לאחר כל אלו פורענות נופלין בגיהנם וא"כ מאחר דעונות כולי האי למה אין לנו עינים להשגיח על העונות ההוא ומן הראוי למחות בידם כדאית' התם רב הונא בטל זמרא קם מאה אווזי בזוזא ומאה סאה חיטי בזוזי ולא איבעי פי' ולא רצו לקנ' אתא רב חסד' זלזל בי' פי' ולא הקפיד למחות בידם אי בעי אווזא בזוזי וסאה חיטי בזוזי ולא אשתכח ק"ו זימרא דמנא, ומי שאינו מוחה אפשר שעונשו מרובה יותר רק שבעו"ה דברינו אינ' נשמעי' והלואי שנוכל לגדור ולבדול עצמינו שלא נאסוף עמהם בחטאי' והנה מה שאמר בד' מיני זימרא לאו דוקא דשרי בג' אלא מד' קאמר דאי דוקא קאמר מ"ט ג' מיני זמרא שרי וד' אסור אלא כדפי' ומעתה לבי בוער כתנור על עם ה' שנקראו בשמם בחורי ה' עם הקודש שהם שותים במיני זמר וכמה עונות בידם. העון הראשון מי התיר להם להיות במחול אחד עם הבתולות לא זו הדרך אשר הראו לנו חסידים הראשוני' וכתבו ודרשו אז תשמח בתולה במחול בחורי' וזקנים יחדיו משמע דוקא שהבחורים יהיו עם זקנים ובתולות יהיו במחול לבדן אפי' לעתיד ק"ו האידנא שהשטן מרקד ביותר והדור פרוץ בחטא גם אמר הכתוב בחורים וגם בתולות ולא אמר בחורים עם בתולות כמו שאמר גבי זקני' עם נערים אלא להשמיע לנו הבדלן ומאנשי בנימין אינו ראיה כי שם לא נאמ' שהיו בתוך המחול אלא הכי כתב קרא וראיתם אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאת' מן הכרמים וחטפת' וגו' והא דסוף תענית נמי שהיו בנות יוצאות במחולות בי"ה ובט"ו באב ואמרי' בחור שא נא עיניך וראה וכו' אל תתן עיניך ביופי כו' לא נאמר שהיו הבחורים עמהם במחול אלא שהיו עומדי' ורואין אותו מרחוק ואף זו היתה לש"ש שאם תכשר בעינו שישאנה וגם מצוה לראותה מקודם כדאית' בריש האיש מקדש מה שאין כן הבחורי' האידנא שכל הבטת' אינ' אלא להנאת' ולשחוק אמרתי מהולל. השני שנוהגים מנהג הזה לרוב בשבת וי"ט ואומרים לגוי לזמר ועוברי' משום שבות ואף ראבי"ה לא התיר שבות כזה אלא בנשואין ולא בע"א ואף בזה מטי' דברי הטור לאיסור וז"ל וכתב אבי העזרי שמותר לומר לגוי לנגן בכלי שיר דאמירה לגוי במקום מצוה שרי ואין שמחת חתן וכלה בלא שיר וכ"ש הכא דאפי' ישראל אין בו איסור אלא משום גזירה ואין לאסור לאומרה לגוי ע"כ על מה שנתן טעם להתיר משום דאמיר' לגוי שרי במקום מצוה אני כתבתי למעלה שאין להתיר אמירה לגוי אלא בדבר שהוא עצמו דוחה שבת כגון מילה עכ"ל הטור ומ"מ נראה שהטור אינו חולק על דברי אבי העזרי אלא על טעמו שהתיר משו' מצוה לחוד אלא לעולם אף הוא מודה דבנשואין התירו שמצו' רבה היא ולא העמידו חכמים דבריה' בפ' שאין ישראל עושה מאותם בעצמו כנגד מצוה גדולה כזו לשמח חתן וכלה שזוכה לה' קולות ומדמהו בפ"ק דברכות לקולות של מתן תורה ואיזבל הרשעה תוכיח וכן משמע לשון הטור שכת' ועל הטעם כו' משמע שאינו חולק אלא על הטעם אבל לא על הדין וכן עמא דבר אבל בל"ה פשיטא דאסור לכ"ע ועבירה גוררת עבירה שלפעמים שוכרים הגוי' וקוצבים עמו דמים בשבת או בי"ט ומן הראוי למחות אף בבתולות שהשיו לכל אזהרות שבת אף בשבותיה אלא מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. השלישי שעוברים על אל תשמח ישראל וגו' דאפי' זמרא דפומא אסו' וק"ו זמרא דמנא ורוב העונשי' שהזכרתי דאפי' השותים בזמרא לשמח לבן בעלמא אסור ורוב עונשים עלי' ק"ו זמרא כהאי שהוא להצל לבבית לדבר עבירה ואי יישר חילי אבטלני עוד מסקינן בסוטה אמר רב יוסף זמרא בגברי וענין נשי פריצותא זמר נשי וענין גברא כאש לנעור' למנ"מ לבטולי הא מקמי הא פי' אם אין כח בידנו לבטל שתיהן כאחת נקדים לבטל את זה שהוא כאש לנעור' ובעו"ה האידנא עוברי' על אותו שהוא כאש לנעור' בשמחת נשואין כשמתערבי' אנשים ונשים יחד ע"כ כתב בפ"ק דכתובו' שאין לברך שהשמחה במעונו כשאנשים ונשים יושבי' בבית אחד לפי שאין שמחה לפני הקב"ה במעונו באותה שעה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה