אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק א › סימן יב

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן יב

סימן יא

דין דצריך לומר בפנ"כ ובפנ"ח בשעת נתינת הגט או סמוך לו מיד תוך כדי דיבור והאידנא נוהגי' לומר אחריו והרי את מותרת לכל אדם כדי שיהא סמוך לנתינה ממש ואם אמר בפנ"כ ובפנ"ח ומיד אחריו אמר הרי זה גיטך ששלח ליך בעליך כו' עד והרי את מותרת לכל אדם ונהנו לה מיד אינו פסול ומכל מקום לכתחילה אין לשנות המנהג:

פסקו התוס' בשם ר"י והרא"ש עם כל האחרונים מדקאמר יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ש"מ דצריך לומר בפנ"כ כו' בשעת נתינה וה"ה לאחר נתינה בתוך כדי דבור מהני מדקאמר לעיל בסוגיא כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספי' לומר בפנ"כ כו' עד שנתחרש אלמא אם לא נתחרש הי' אומר אחר נתינה וסגי בהכי אבל לאחר כדי דבור מסתפקא להו אי מהני כל זמן שעסוקים באותו ענין וה"ה קודם הנתינה נמי יש להסתפק אם אמר בפנ"כ כו' ואחר תוך כדי דבור נתנו לה והנראה בעיני דאפילו את"ל כל היכא דעסוקים באותו ענין מהני לאחר נתינה מאחר שהב"ד עדיין יושבי' ועוסקין בענין הגט חשבינן לי' בשעת נתינה מ"מ קודם נתינה נראה דלא מהני אפילו עסוקים באותו ענין היכא דלא הוי עיקר הנתינה אתוך כדי דבור מדאמרינן בפני כמה נותנו לה כו' ולא אמרינן בפני כמה אומרים משמע דעיקר הקיום שמקבלים העדות של בפנ"כ כו' הוא בשעת נתינה ומ"ה נהגו האידנא לומר אחר והרי את מותרת לכל אדם כדי שיכלה הדבור של בפנ"כ ובפנ"ח סמוך לנתינה ממש ומ"מ נראה שאם אמר בפנ"כ ובפנ"ח ומיד אחריו אמר הנוסח הרי גט זה ששלח ליך בעליך כו' עד והרי את מותרת לכל אדם ונתנו מיד דאין כאן חששא לפסול אע"פ שהדבור של בפנ"כ הי' רחוק מן הנתינה יותר הרבה מכדי דבור מ"מ לא חשוב זה קודם נתינה אלא הוי כחד נוסחא וכדבור אריכתא דמי ועדיף יותר מעסוקים באותו ענין ומ"מ לכתחל' אין לשנות המנהג אלא כמו שנהגו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה