אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק א › סימן יא

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן יא

סימן י

דין כשהשליח נותן הגט לאשה צריך שיתן לה בפני ג' שיהיו דיינים. ואם השליח ראוי לדון שאינו קרוב. מצטרף עם שנים. ואם לאו צריך ג' זולתו ומ"מ לכתחלה טוב ליתן בפני ג' אפילו אם השליח ראוי לדון ובארנו דאם קרוב לבעל מותר. אבל כשהוא קרוב למקבלי העדות אפילו בפני ג' פסול. אם נתן לה הגט ולא אמר בפנ"כ ובפנ"ח לא תנשא. ואפילו אם נשאה צריך תיקון וכיצד יעשה שתנשא לכתחלה. או אם נשאת שלא תצא יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר בפנ"כ ובפנ"ח ואם נתקיים בחותמיו אפילו לאחר שנשאת תו לא צריך מידי ובארנו דאם לא אמר בפנ"כ ובפנ"ח ונשאת אין הולד ממזר. אע"פ שתצא. ואם בא הבעל וערער. ואבד הגט ה"ז ספק ממזר. ובארנו דמה שאמרנו למעלה שיחזור ויטלנו הימנה כו' אם א"א לתקן אזי תצא דוקא באין לה בנים אבל יש לה בנים לא תצא. אפילו אפשר לתקן בגט אחר:

פסקינן בסוגיא. בפני כמה נותנו לה השליח. דבבעל פשיטא לן דלא בעי אלא עדי מסירה לחוד. רק שהאידנא נהוג ליתן הגט בקבוץ עם משום חששא דשני יוסף בן שמעון אבל אין בה חיוב. אבל כשהשליח נותן לאשה בפני כמה נותנו ומסדר דבריו, שגט זה בפנ"כ ובפנ"ח ר"י אמר בפני ב' ר' חנינא אמר בפני ג' ובהא קמפלגי ר' יוחנן סבר שליח נעשה עד ועד נעשה דיין כמו בקיום שטרות דעלמא. וכמו שכתבו בפרק ב' דכתובות כו'. ור"ח סבר אע"ג דבדרבנן עד נעשה דיין הכא חיישינן דילמא מייתא איתתא או קרוב וסמכינן עליהו והילכתא כר' יוחנן דתניא כוותיה המביא גט ממדינת הים ולא אמר בפנ"כ ובפנ"ח יוציא והולד ממזר וחכמים אומרים אין הולד ממזר כיצד יעשה. יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר בפנ"כ ובפנ"ח. ומ"מ כתב הרי"ף שטוב להחמיר וליתנו בפני שלשה דשמא יהי' השליח קרוב או אשה. ויבאו להטעות להכשירו בשנים וכן הביא הטור וכתב עוד וכשנותנו ליד האשה כשמביאו ממדינת הים צריך שיתנהו לה בפני ג' שיהיו דייני' כו' ושמע מלשונו שאם מביאו בא"י א"צ ליתנו בפני ג' וכן כתב הר"ן בהדיא מיהו בפני שנים לעולם צריך והא דמכשיר השליח בקרוב היינו שהוא קרוב לבעל אבל כשהוא קרוב לאותם שמקבלים העדות אפילו בפני שלשה פסול דהא בעינן שלא יהיו העדים קרובים לדיינים וה"ה בעד, אחד וה"ר מנחם מצריך להושיב הדייני' שיקבלו העדות ובדיעבד אף אם עמדו אין לחוש והא דקאמר כיצד יעשה קאי אמילתא דחכמים דהלכה כוותיהו וה"ק אך דלא בעינא תקנה לולד דהולד אינו ממזר משום הא דשינה ממטבע חכמים בעלמא מ"מ בעינא תקנה לאשה, שלא תצא מבעלה אם לא יחזור ויתננו ויתקן מה ששינה ואפשר, אף לר' מאיר יחזור ויטלנו היכא שעדיין לא נישאת דלאחר שנשאת אין תקנה שהרי מאחר שהולד ממזר א"כ יש בה כל הדברים דתנן לקמן בהזורק והיכא דנתקיים בחותמיו כשר לכ"ע ונראה אפילו לר"מ דסבר יש בה כל הדברים א"ה היכא דנתקי' בחותמיו אפילו אחר שנשאת כשר ולא שייך למימר ס"ס שינה ממטבע חכמים כו' דדוקא בפנ"כ כו' דהימנוהו רבנן כבי תרי הם הימנוהו והם אמרי כל המשנה ממטבע א"כ אשתכח דלא הימנוהו אבל כשנתקיים בחותמיו אשתכח דאף מתחלה הי' כשר רק שלא ידענו האמת וזה אינו צריך פנים וכתב הרא"ש ז"ל ואם אבד הגט פי' ולא אמר בפנ"כ כו' כתב הרמב"ם בפרק ז' הרי זו ספק מגורשת ואם בא הבעל וערער הרי זה ספק ממזר עכ"ל ודע שהרמב"ם לא כתב זה בספרו אלא כתב ואם אבד הגט הרי זו ספק מורשת אבל קאי על מה דלעיל מיני' ואיירי בערע' וכל היכא דכתב הרמב"ם בספרו דספק מגורשת הוי פרושו הולד ספק ממזר אשתכח מה שכתב הרא"ש ואם בא הבעל וערער הוא פירש על דברי הרמב"ם אבל היכא שכתב בחבורו פסול היינו פי' שגט פסול מדבריהם ולא תנשא בו ואם נשאת לא תצא אלא שצריך לתקנו כגון גבי בפנ"כ שיחזור ויטלנו והיכא דלא אפשר לתקן צריך לתקן גט אחר והיא תשב תחת בעלה כמו שכתב הרמב"ם אבל הולד לעולם אינו ממזר וממילא היכא דא"א לתקן לא תצא ואף שהרא"ש כתב סתמא אם שינה ממטבע חכמים אף רבנן מודו דתצא אם לא יחזור ויתקן מו"מ נראה דדוקא היכא דאפשר לתקן אבל היכא דלא אפשר לתקן מאחר דק"ל אם נישאת לא תצא אף זו לא תצא וכן יראה מן הרמב"ם רק שכתב שאם א"א לתקן והי' הבעל ותיקן וגירשה מעצמו הרי זה משובח וכל זה לסברת הרמב"ם שסובר דכל פסולין דמכילתא שהן מדרבנן בכולא אמרינן לא תצא כמו שכתב הרא"ש בסוף מכילתא אבל לדעת שסבר לכל פסולים דרבנן תצא ודבריו ישרים בעיני כאשר אכתב אי"ה שם א"כ ה"נ תצא ומ"מ נראה היכא שנשאת כבר והי' לה בנים ממנו מאחר שהולד כשר א"כ כשר נמי לגבי דידה ואם באת להחמיר על עצמה ולהצריך גט אחר תוציא פסול ממזר על הולד כדאיתא בסוף המגרש שמחלק בין יש לה בנים בין אין לה בנים ושם פירשו התוס' דה"ה בשאר פסולים שהולד כשר אם יש לה בנים לא תצא ולא דמי לעובדא דרוכל דאמרינן אפילו הי' לה כמה בנים ממנו תצא דשאני התם דלא מיפסלו הבנים בהאי יציאה אלא דאמרינן שהיא היתה נחשד' עמו ואסורה עליו משום ונטמא' ונטמא' כשם שאסורה לבעלה אסורה לבועל אבל הולד כשר אבל כגון הכא דמפרש משום פסול גיטי' א"כ הבנים נמי בכלל הפסול הוא וכשם דמכשירין הולד כך מכשירין האשה ולא תצא וכן דעת הרמב"ן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה