ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ז
דין דאין ממנין חכם על סדר הגט רק חכם שהוא בשלימות הידיעה שיודע בטיב גיטין וקידושין וביארנו דשליח אינו רשאי להחמיר ולעמוד על כל אות ואות מכתיבת הגט שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים רק כמו שיתבאר לפנינו כשמכוין להחמיר אבל היכא דלא בא להחמיר אין קפידא אם עומד על כולו ועוד כתבנו שאין לזיי"ן אותיות שעטנ"ז ג"ץ שבגט שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים:
פסקינן בסוגיא בר הדיא בעי לאתוי גיטא אתא לקמיה דרב אחא דהוי ממונא אגיטין ופרש"י משום דק"ל כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהן ומש"ה הוה ממנין בכל עיר ועיר גברא רבא לאורוי היכא נעביד ע"כ. וע"ז נתפשט המנהג האידנא שחכם העיר מסדר כל הגט מתחילתו ועד סופו וזולתו לא ירים הסופר וה"ה החותם את ידו והשליח את רגלו אלא כפי אשר מורה החכם ותקנתה קלקלת' שאין ממנין חכם בשלמות החכמה הצריכה לו אלא מי שהוא נסמך ונקרא בשם מורינו הוא החכם והמסדר בין ידע ובין לא ידע ואי אישר חילי אבטלי' ונחזור לסוגיא א"ל צריך אתה לעמוד על כל אות ואות אתא לקמי' דרב אמי ורב אסי א"ל לא צריכא וכי תימא אעביד לחומרא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים וכתב הטור וז"ל ואם בא להחמיר על כתיבה כו' אין שומעין לו ונראה דדייק בלישנא אם בא להחמיר ולכוין משמע היכא, דלא בעי להחמיר אין קפידא אם עומד על כולן ומשום הא שלא להוציא לעז נהגו נמי שלא לזיין באותיות שעטנ"ז ג"ץ בגט כמי שעושין בס"ת ונראה אפילו אם אינם עושים כדי להחמיר מ"מ אסור מאחר שנראה מזויף לפנינו הרואה סבר שמחוייב לזיינו כמו ס"ת ולא נקרא כתב בלא זיוני ויוציא לעז על גטין הראשונים: