ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ו
דין דהאידנא בכל המקומות צ"ל בפ"נ ובפ"נ ואפי' בא"י ממקום למקום וביארנו דדוקא הלשון בפ"נ ובפ"נ הוא דהימנוהו רבנן לשליח אבל אם אמר ידעתי ומכירני חתימות העדים אינו נאמן:
פסק הרי"ף וסוגיא כרבא. דהיכא דאתיוהו בי תרי או באותה מדינה במדינת הים או היכא דאיכא עדים דמקיימו ליה לא צריך למימר בפנ"כ ובפנ"ח. וכן פסק הרמב"ם והרא"ש אחריו ועיקר ולפי המסקנא דמסקינן לקמן בסוגיא דרבא מצריך אפילו באותה שכונה לומר בפנ"כ ובפנ"ח משום דניידי. א"כ האידנא בכל המקומות ניידי. וצ"ל בפנ"כ ובפנ"ח כמו שכתב ר"ת., וכל האחרונים והרמב"ם הוסיף דהאידנא אפילו א"י כח"ל לגיטין דהא ליכא ב"ד קבועים וליכא דוכתא דלא צ"ל בפנ"כ ובפנ"ח א"ל דאתיוהו בי תרי ודוקא היכא דאמר בפנ"כ כו'. אבל אי אמר ידעתי ומכירני חתימת העדים לא הימנוהו רבנן כך פסקו התוס' וכל האחרונים מאחר דאינו דומה לקיום דעלמא דבעינן ב' והכא בחד סגי ע"כ לא מהימנוהו רבנן אלא בלישנא דידהו בפנ"כ ובפנ"ח דמידק דייק ולא מרע נפשי' לומר שנעשה בפניו והוא לא ראהו מעולם והיכא שלא אמר אלא בפנ"ב ונחתם תמצא לקמן בסימן י"ג ומה שאמרנו דהאידנא בכל המקומות חשיבי ניידי א"כ אפילו משכונה לשכונה או מבית לבית צ"ל בפנ"כ ובפנ"ח וכ"כ באורחות החיים דאפילו מבית לעלי' צ"ל בפנ"כ ובפנ"ח כדפי' ר"ת מידי דהוה אבני מחוזא דניידי וכן כתב המ"מ שכן דעת הרשב"א אלא שכ' שאין כן דעת הרמב"ם אלא דוקא ממקו' למקו' אבל באותו מקום לאו כ"ע כבני מחוזא ע"כ אכן רוב האחרונים לא חלקו בדבר אלא פסקו סתמן דהאידנא חשבינן כבני מחוזא ואף לפי מה שנכתוב לקמן בפ"ב בסימן ה' דאין לגרש ע"י שליח כששניה' הבעל והאשה בעי' מ"מ איכא נ"מ כגון שמס' גט לשליח להולכה לאשתו לשכונה אחרת והבעל הלך לדרכו מהעי' שאז צ"ל בפנ"כ ובפנ"ח: