ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ה · סימן ג
דין דמכסין אפילו לבינים המונחים וסדורים לבנין ובארנו דהא דנותנין כלי תחת הדלף היינו דוקא בדלף הראוי לשתיי' או לרחיצה אבל אינו ראוי אסור ליתן ואם נתנו מטלטלין אגב מים המאוסים:
פיסקא ומכסין את הפירות אמר עולא אפי' אוירא דלבני פי' לבנים המונחים וסדורים לבנין ר' יצחק אמר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת וכ' הרי"ף והרא"ש אחריו וזה לשונו וכבר בארנו במ' שבת דאין הלכה כר' יצחק ע"כ וכ' הטור וזה לשונו והרמב"ם כ' והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה ולא נהירא דהא דמוקי לה בגמ' הכי היינו דוקא לכ' יצחק דאמר אין כדי ניטל אלא לצורך דבר הניטל בשבת ואין הלכה כמותו ע"כ ואני אומר על דבריו ולא נהירא ודברי הרמב"ם נהירין שהרי בפ' כירה אליבא דר' חסדא דפליג אדר"י אוקמינה לה נמי בדלף הראוי משום דאם אינו ראוי הוי מבטל כלי מהיכנו וכ"כ הר"ן וז"ל ומיהו דוקא בדלף הראוי דאי בשאינו ראוי אסור לתת כלי תחתיו שאסור לבטל כלי מהיכנו ע"כ ואע"פ שמתוך לשון הרמב"ם משמע דטעמא משום דאין עושין גרף של רעי שכ"כ אבל אם אין ראוי אין נותנין ואם א מותר לטלטלו אגב מים המאוסין שבו שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ע"כ מ"מ אינו נגד הגמ' דתאמר אי הוי שרי גרף של רעי לכתחילה לא הוי מבטל כלי מהיכנו שהרי מותר ליטלו אח"כ לנערו ולשפוך לחוץ ומאחר דאין עושין גרף רעי לכתחילה א"כ כשאתה נותן הכלי תחתיו לא תעשה כדי להיות גרף ולהוציאו אלא שיעמוד לשם וא"כ הוי מבטל כלי מהיכנו ומהשתא אינו ק' אמאי מוקשה גמ' לר"י מהא דדלף מאחר דק' כמי לעולא והלא מבטל כלי מהיכנו וצריכי בע"כ לאוקמי בדלף הראוי משום דיש לדחות דאין קרוי מבטל כלי מהיכנו מאחר שמותר לטלטלו ולהוציאו אח"כ משום גרף ולא קים ליה כ"כ שאין עושין גרף של רעי לכתחילה אפילו במקום הפסד אבל לפי האמת דס"ל דאין עושין גרף רעי לכתחילה כלל מוקי גמ' בפ' כירה בדלף הראוי אפילו לרב חסדא והקאר"ו האריך בדברים שאין בהם ממש כאלו הרמב"ם הוציא טעם אחר מה שאינו בגמ' ואינו כן כמ"ש ולפי מ"ש נסתלקו ג"כ השגת הראב"ד שהשיג על הרמב"ם במה שתלה הטעם במה שאין עושין גרף רעי לכתחילה שאינו בגמ' וליתא שהכל טעם א' הוא כדפי' גם משמע לשם בהשגתו דאפי' בדלף הראוי שייך לומר שאין עושין גרף רעי לכתחילה א"ל במקום הפסד ואיני יודע למה מאחר שהוא דלף הראוי לו א"כ מותר להוציאו בכל ענין אפילו בלא טעמא דגרף וכן יראה מלשון התו' שכ' וז"ל שופך ושונה למה דס"ד דאיירי לעיל בדלף שאינו ראוי לו ק' היכי מטלטל ליה הא ה"ל ככלכלה והאבן בתוכה דאמרי' בסוף כירה דלית ביה ערי לא וי"ל דשרי משים דהוי כגרף של רעי וכן משמע מדאייתי ליה הכא ע"כ משמע להדיא דוקא דלף שאינו ראוי הוא דצ"ל דהוי גרף של רעי אבל דלף הראוי דהיינו צלולין הראוי לשתיית בהמה כפרש"י או ראוין לרחיצה אינו גרף של רעי ומ"ש התו' וכן משמע מדמייתי ליה הכא משמע דאף לעי מסקנה הוי גרף של רעי היינו הברייתא דקאמר שופך ושונה איירי אפילו בדלף שאינו ראוי משום גרף והיינו היכא שעבר ונתן כלי תחת הדלף או נתנו מבע"י: