אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ד › סימן כא

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן כא

סימן כ

דין מותר למלוג הראש והרגלים ברותחין להסיר השער ומהבהבים אותן באור אבל אין טופלין אותן בסיד ולא בחרסית ולא באדמה ואין גוזזין אותן שמספרים ואסור למלוג כל הגדי אפי' מכוין לאכול העור ואין גוזזין הירק במספרים שרגילין לחותכן בהן מן המחובר ומתקנין את הקונדס והעכביות ודין דאופין בפורני ובלבד שלא תהא חדשה ומחממין חמין ביורה גדולה ואין חוששין שומא יאמר לצורך חול הוא:

ת"ר מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותן בחרסית פירש להסיר שערן ולא באדמה ולא בסיד דהוי דרך העבדנין ואין גוזזין אותן במספרים דמחזי כצריך לשער וכ' הרא"ש בשם בה"ג וז"ל אסור למלוג את כל הגדי כדי לאכול העור משום שקל יותר להפשיט ואיכא טירחא יתירה וכ"כ התוספות ז"ל כל גופו של גדי אסור הואיל ויכול בהפשטה הקלה לעשות טעי ע"כ ומשמע להדיא שהמליגה אינה קלה והטור כ' וז"ל אם רצה למולגה כדי לאכול עורה מפני שיש בו טורח יותר בהפשט שרי ותימה הוא בעיני להיות המליגה קלה מהפשט גם הטור הביא דברי בה"ג בע"א שהביא הרא"ש ע"כ נראה שט"ס הוא אלא (הכי) ראוי להיות אפי' אם רצה למולגו כדי לאכול עורה ממני שיש בו טורח יותר מבהפשטה והיינו כדברי הרא"ש וכן עיקר נחזור לברייתא ואין גוזזין את הירק עי' ירק תלוש שיש בו ראשי העלין נוקבין בתספורת שלו שגוזזין בה מן המחובר דמאן דחזי סבור שלוקטין היום אבל מתקנים את הקונדס ואת העכביות הוא מיני ירקות שיש טורח בתיקונן ומסיקין ואופין בפורני עי' הן תנורים שלנו הגדולים ופיהן בצידן ולא חיישינן לטרחא אם יש לו אוכלין הרבה דלא סגי בתנור ומחמי' חמין באנטיכי פירוש יורה גדולה ואין חוששין שמא יאמרו לצורך חול הוא עושה א"נ אף על פי שמשמר חומו הרבה לאחר י"ט ואיכא למיחש טפי שיאמר לצורך חול הוא אע"ה לא חיישינן ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת פי' ע"י שחדשה היא ונמצא דטרח שלא לצורך והרמב"ם כ' שמא תפחת ויפסיד הלחם וימנע משמחת י"ט וכ"כ הטור אחריו וכ' התוספ' וז"ל וא"ת הא אמרינן לעיל ואם בשביל לאפות מותר י"ל דהכא שאני שפורני שהוא גדול ויש לחוש יותר שמא תפחת אבל בפורני קטן שרי:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה