ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כ
דין דאין מבשלין בי"ט בקדרות של חרם החדשות אא"כ הרתיחן מתחילה מעי"ט מפני שהבישול הראשון מחזיקן והוא גמר תיקונן:
תניא א' מביא את האור וא' מביא את העצים וא' שופת את הקדרה וא' מביא את המים וא' נתן בתוכה תבלין וא' מגיס כולן חייבין והתניא אחרון חייב וכולן פטורים ל"ק הא דאייתי אור מעיקר הא דאייתי אור לבסוף בשלמא כולהו קעביד מעשה מביא האור משום מבעיר את הגחלת דכשהוא מוליכה היא מתלבה מרוח הליכתו ומביא את העצים לאור נמי משום מבעיר נותן מים ותבלין ומגיס ושום מבשל שאף הוא אב מלאכה אלא שופת את הקדרה מאי קא עביד אר"ל הכא בקדירה חדשה עסקינן ומשום ליבון רעפים נגעו בה פי' משום הך גזירה גופא שאסרו ללבן רעפים נגעו בה ופ' התוספות ה"ל ויש נזהרין שלא לבשל בתחילה בקדרה חדשה ולא היא דהכא בקדירה ניקנית דאז שייך בה ליבון רעפים ששפתה קודם שמביא המים אבל כשמבשלין בה מאכל לא שייך בה ליבון רעפים ע"כ והסמ"ג כמי כ' ח"ל גר' בירושלמי רבי יודי בר' ישמעאל הורה מדוחק להביא כירה חדשה מבית אומן לשפות עליה קדירה בי"ט ויש רוצין ללמוד אבל שאסור לבשל בקדירה חדשה בי"ט וצריך ליתנה על האש מעי"ט אבי יש לחלק בין קדירה שלנו לכירה אבל בהגמ"י כ' בפ"ג דברי סמ"ג ואח"כ כ' אמנם הר"ם היה מזהיר לבשל בכל קדרה חדשה מעי"ט אם רוצים לבשל בה בי"ט וכ"כ התוספות וכן נמצא בתוספ' הר"ם לאסור אם לא מדוחק כגון שאין לו מה לאכול וכ"כ הרוקח עכ"ל ומכאן יראה שהתוספת שלפנינו אינן תוס' דר"א מטוך אלא ליקוטים מאחרונים וכ"י כמי כ' בשם תוספת לאסור וכ"כ הרא"ש לקמן ת"ר תנור וכיריים חדשים וכ"ש ישנים הרי הן ככל הכלים ועולין בשבת בחצר אבל אין סכין אותן בשמן פי' להחליקן ולצחצחן ואין עשין אותו פירוש שפין במטלת ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות מותר וכ' התוס' והרא"ש אחריהם וא"ת כיון דבחדשים הן (מיירי) מדצריכי עדיין חיסום א"כ בלא הפגות צונן אפי' היסק ראשון אסור כדאמרינן לעל ברעפים חדשים מעני שצריך לחסמן וי"ל דתנור אינו נגמר בהסקה עד שיפוג בצונן עוד כ' הרא"ש ומכאן יש ללמוד שאין לבשל בקדרה חדשה בי"ט דחסומי קא מחסם ליה וקא חזינן דמדייתי פי' מזיעין ואין מחזיקין בה חום עד שיבשלו בה פעם אחד עד כאן וכבר פירש' שדבריו עיקר וכן המנהג: