ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן י
דין דאין פוחתין את הגר דהיינו מה שרגילין לשום באיירו קודם אפייתו בתנור קש או ד"א לשמור האויר בשעת אפייתו שלא יפלו המחיצות יחד ויסתום ולאחר אפיי' קצת מסלקין אותו דבר שבתוכו וע"ז קאמר דאסור להסירו בי"ט:
מתני' אין פותחין את הנר פרש"י ליטול א' מן הביצים של יוצר ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר מפני שעושה כלי והק' התוס' א"כ פשיטא דאפי' אין עושה כלי גמור מ"מ אסור להתחיל את הכלי וע"ק מאי קאמר עלה בגמ' מאימתי מקבלין טומאה משעה שנגמרה מלאכתן הואיל והוי כלים והא כיון דהוי קודם אפייתו בתנור א"כ הוי כלי אדמה וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לכ"נ לפרש דאין פוחתין את הנר שכך רגילין לשום באוירו קידם אפייתו קש או ד"א בדי לשמור האויר בשעת אפיה שלא יפלו המחיצות יחד ויסתום האויר בלאחר אפייתו קצת מסלקין אותו דבר שבתוכו וע"ז קאמר אין פוחתין את הנר כלומר שאין מסירין ומה שבתוכו דהוי כמו גמור כלי ונגמרה מלאכתו ע"כ והר"ן פי' שדרך היוצרים לעשות כיסוי לכלי חרס שיש להם בית קיבול ומשימין אותו בכבשן כדי שיתייבשו מעט לפי שא"א לתקנן בעידן לחין ואח"כ מוציאין אותו קודם שישרפו לגמרי ונוטלין הכיסוין ומתקנין אותן ואותן נטילת הכיסוי נקרא פחיתה והיינו דתנן אין פוחתין את הנר כלומר אין נוטלין הכסויים ממנה דבנטילתו משוי ליה מנא והרמב"ם עי' בענין אחר שכ' בע"ב כלים שהם מחוברים בתחילת עשייתן כגון ב' נרות או ב' כוסות אן פוחתין אותן לשנים מעני שהוא כמתקן כלי וכך פי' בפי' המשנה אבל סוגיא דשמעת' לא מיחוורת' לפי' ובהגמ"י כ' פי' רי"ף ע"ז וז"ל ולא אבין הלכתא דהא בגמרא מוקי לה כיחידאי וגם בה"ג לא אדברה כלל משום דלא ק"ל הכי ע"כ אכן הרי"ף והרמב"ם ורוב המחברים עסקו כהך משנה וכ"נ עיקר כי מה שמסקינין בלי' קמא ככ"מ אינה יחידאה דהא לא פליג עליה אלא כ' יהושע וא"כ הלכה ככ"מ דסתמא דמתני' אתיא כוותי' וללישנא בתרא דמוקי כר"א ב"צ ג"כ אינו יחידאה דהא ת"ק דפליג עליה סבר אפי' בלא פחיתת נר הוי מנא וכ"ש דפחיתת נר הוי מנא: