ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כט
דין כל מה שהתירו (לעיל) ליקח מחנווני דוקא מחנווני ישראל אכל חנווני כותי אסור ליקח ממנו מדבר שמחובר וכיוצא כו כמו שנתבאר לעיל:
פסק כתב בה"ג ה"מ חנווני ישראל אבל חנווני כותי במאי דאית' במחובר א"נ קמחא דאל"מ נטחן בי"ט או בא חוץ לתחום א"כ בצים דאל"מ דאתילדו בי"ט אסור למישקל מני' כדגרסי' כותי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו מין מחובר לקרקע אסור וה"ה לכ"ד שנעשה בו איסור מלאכה האסורה לישראל ע"כ וכ' הרא"ש ולא היה לו להזכיר מחוץ לתחום דהא ודאי שרי כדאית' בפ' בכ"מ גבי לפתא אסרו במחוזא ובפ' מי שהוצי' הני דכרי דאתי למברכתא וכן קמח שנטחן בי"ט מאי איסורא איכא כיון דרוב' כותי' אדעתא דכובא טחני לה כדאמרינן בכר הדולק במסיבה ומשום מוקצה ליכא למימר דחטים (חזו) לכוס בה"ש או לעשות מהן קליות ודייסא אבל בשבת אין להתיר עת הניקח בשבת שמא היה ב"ה קמח או עיסה דלא חזו לכוס וכן אסר ר"ת לריב"ם לחם של כותי שנאפה בשבת וסה"ת כ' פעם לאיסור ופעם להתיר ול"נ דאפילו אם היה קמח או עיסה בה"ש לא הוי מוקצה כיון דהוה ביד כותי הוה גמרו בידי אדם והאפייה אינו אוסרת דבשביל רוב כותים היא ע"כ והנה מ"ש לאסור בצים שמא היום נולדו יפה כת' וכן ראיתי בתוספ' אבל הר"ן כת' וז"ל ואפשר דאף בכותי נמי שרי בר מפירות שיש במנין במחובר אבל בתור או בגוזל ליכא למיחש שמא היום ניצודו דרובא ניצודים מאתמול ובצים נמי רובן מאמש הן ולפיכך מותרין דאזלינן בתר רובא כו' וכבר כתבתי בע"ק סימן כ' דלא סמכינן ארובא א"ל במסל"ת ומ"ש לענין פת שנאפה דליכא ביה חשש איסור וכ"כ הר"ן ואני כתבתי בחולין בפ"ק סימן ל"ב שאסור לקנות פת שנאפה בשבת והאוכלה היה ראבי"ה מלקה אותו ע"כ יש להזהר בו א"ל בשעת הדחק לצורך לחם משנה ע"ש וכ' הא"ז דברי האוסרין ודברי המתירין ולבסוף כת' ואמרי' דלד"ה אם בישל או אפה עבד ישראל בשבת אפילו לצורך עצמו ואפילו בשבת ראשונה ובפעם ראשונה שאין העבד יודע אם אדונו יאכל מזה או לא אפ"ה אסור ע"כ ונראה דבענין זה אפילו לצורך לחם משנה אסור לפי שנראה כאלו נעשה בשבילו ומצוה הבאה בעבירה היא ר"ל ואפילו פת שנאפה בעי"ט או בע"ש אסיר לקנות בי"ט ולא לומר לכותי בע"ש שיקנה אותו למחר וכן כל דבר ועיין לעיל בפ"ק סימן כ"ח פת שנאפה בשבת כתבתי פ"ק דחולין סי' ל':
הדרן עלך אין צדין