ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כח
דין אומר אדם לחנווני תן ליה בצים ואגוזים או לרועה הרגיל אצלו תן לי גדי או טלה ולטבח תן לי כתף או ירך ולנחתום תן לי ככר ולחנווני תן לי עשרה בצים או נ' אגוזים וכל כיוצא בזה ובלבד שלא יזכור שם מדה ולא סכום דמים דהיינו שלא יאמר לו תן לי אגוזים בו"פ וכבר אני חייב לך ו"פ וא"כ אני חייב לך מכל וכל י"ב פשיטים וגם לא יזכיר שם מנין לומר כך וכך אגוזים נתת לי תן לי עוד כך וכך יהיה לך בידי מאה או מאתיים:
מתני' אומר אדם לחנווני תן לי בצים ואגוזים במנין שכן דלך בע"ה להיות מונה בתוך ביתו ת"ר הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי א' או טלה א' אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כתף א' או יכך א' אצל פטם המפטים עופות ואומר תן לי תור א' או גוזל א' אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר תן לי ככר א' או גלוקסא א' אצל חנווני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרה בצים או כ' אגוזים עשרה אפרסקים ה' רימונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מדה רשב"א אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח זו היא גי' רש"י ועי' סכום מדה קב או קביים סכום מקח דמים ולפי' סכום מנין לכ"ע שרי וכ"ח גורס וכן בתו' סכום מנין במלתיה דת"ק ותדע דאי סכום מדה לא הוי פליג עליה רשב"א ולומר דוקא סכום מקח ולא סכום מדה גם לישנא דסכום מדה אינו מיושב דהל"ל ובלבד שלא יזכיר שם מדה מאי סכום דקאמר אלא סכום מנין גרסי' והכי אי' בתו' ועי' בה"ג וכן הרי"ף שלא יאמר כך וכך אגוזים נטלת טול עדיין כך וכך כדי שיהיה לך מאה או מאתיים ורשב"א מתיר אע"פ שמזכיר סכום מנין מאחר שאינו מזכיר סכום מקח שלא יאמר לו טול כך וכך להשלים דינר בלשון זה כת' הרא"ש ולכאורה משמע שאם אמר להדיא תן לי בפשוט או בכמה עשי' שאסור וכ"כ הר"ן וז"ל ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח כת' הרי"ף ז"ל מאן שיש עליו כסף לא יאמר תן לי בכסף ויש לך עלי כסף אחר הכי יש לך בידי שתי כספים כו' ותמיהני אם אמר לו תן לי בכסף אעפ"י שלא עשה חשבון לומר הרי יש לך בידי שתי כספים מיתסר ועוד דפשיטא דהיינו מקח וממכר ונ"ל דתן לי בכסף לאו דוקא אלא תן לי בכדי שיהיו לך בידי ב' כספים וס"ד אמינא כיון שאינו פוסק בפירוש על מה שהוא לוקח עכשיו שרי קמ"ל ע"כ ופירושו דחוק גם מדברי התו' לא משמע שכתבו בזה"ל כ"ש אומר ובלבד שלא יזכיר סכום מקח שלא יאמר תן לי אגוזים בששה פשי' וכבר נתת לי כך וא"כ אני חייב לך מכל וכל י"ב פשיט' משמע להדיא שאם אינו עושה חשבון בצירוף שרי להזכיר דמים ובפרט בענין מכירת האגוזים והדומה להם ששיעורין ידוע וכ"כ הא"ז וז"ל לא חיישינן שמא יזכיר סכום מקח שיאמר לו תן לי בפשוט או בב' פשיט' דהיינו לא הוי סכום מקח אלא כגון שתחילה היה חייב לו פשוט ואומר תן לי עוד בפשוט ויהיה לך בידי שנים זהו סכום מקח ואסור והא דאמרינן לעיל אין עוסקין דמים בי"ט ה"ד בדבר שאין ידוע שיעור ממככו ע"כ ומאחר שר"ש מתיר סכום מנין ות"ק אוסר הלכה כת"ק ואסור בין סכום מנין בין סכום מקח והרא"ש כת' וז"ל והרי"ף גורס במלתיה דת"ק מקח פי' שם דמים ובמלתיה דר"ש מנין ולכך יש ליזהר בשניהם וכ"כ הרמב"ם ז"ל שלא יזכיר שם דמים ולא סכום מנין ע"כ ולפי מה שעי' נראה פשוט דאף לגי' כ"ח והתוספת שגורסין סכום מנין במלתיה דת"ק מ"מ יש לאסור שתיהן מאחר דרשב"א אומר ובלבד שלא יזכיר סכום מקח אבל סכום מנין שרי ות"ק מוסיף לאסור סכום מנין וכ"ש סכום מקח והלכה כת"ק ושניהן אסורין: